Мидраш к Дварим 32:34

פס'. הצור תמים פעלו. שצייר את עולמו בתחלה כענין (בראשית ג) וייצר ה' אלהים את האדם. תמים פעלו. פעולתו שלימה. כל באי העולם אינו יכול לומר אילו הייתי כראוי כן היה טוב. אילו הייתי מהלך מראשי הייתי נאה אלא כל שעשה הקב״ה עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. כי כל דרכיו משפט. הכל הוא במשפט הכל הוא עשה בחכמה להיות יושב במשפט על כל אחד ואחד נותן לו את הראוי לו. אל אמונה. לא ברא הקדוש ברוך הוא העולם אלא על האמת. ואין עול. מגיד שלא ברא הקב״ה את האדם אלא להיות צדיק דכתיב (קהלת ז׳:כ״ט) לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר וגו'. צדיק וישר הוא. שהוא נוהג עם באי העולם בישרות. ד״א הצור תמים פעלו. פעולתו שלימה אין אדם יכול לומר מה ראה הקב״ה לשטוף דור המבול. לבלבל דור הפלגה. להפוך את סדום. לבלע קרח ועדתו. כי כל דרכיו משפט. שישב עליהם בדין ונתן לכל אחד ואחד כראוי לו, אל אמונה אין גובה אלא בדין ואמונה. ואין עול. גובה את שלו באחרונה. צדיק וישר הוא. דכתיב (תהלים יז) כי צדיק יי צדקות אהב. ד״א הצור תמים פעלו. התקיף. תמים פעלו פעולת כל באי העולם שלימה לפניו. שכרן של צדיקים. ופורענותן של רשעים. הצדיקים שכרן שמור שנאמר (שם כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. והרשעים שמור עונשן שנאמר (דברים ל״ב:ל״ד) הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי. אל אמונה מגיד הכתוב שכשם שהוא נותן לצדיק גמור שכר מצוה קלה שעשה בעולם הזה לעולם הבא כך הוא נותן לרשע. ואין עול. כשם שהוא פורע מן הרשע על עבירה קלה שהוא עושה בעוה״ז לעוה״ב כך הוא פורע מן הצדיק מן העבירה שעשה בעוה״ז ובשעת פטירתו של אדם מצדיק עליו את הדין ואומר יפה דנתוני שנאמר (תהילים נ״א:ו׳) למען תצדק בדברך תזכה בשפטך:

לדרתם, לישועת שני דורות. דורו של חשמונאים, ודור גלותינו, כי לישועת ישראל מיד היונים ניתן מנין לחדשים, כי מיום שמלכו היוונים עד שנצחו החשמונאים ותפסו מלכות שלימה, היו אלפיים ושלש מאות חדשים, דהיינו מאה ושמונים ושש שנים, כי שש שנים מלך אלכסנדרוס מוקדון קודם שנצח את ירושלים במלחמה, ומשתפסו עד שנצחום החשמונאים היו מאה ושמנים שנה, ולישועת גלותינו ניתן מנין זה לשנים, אלא שאיני יודע התחלתו מאימתי. אלא נראה לי בגמגום כי גזירה זו נגזרה עלינו בימי השופטים אשר שפטו את ישראל אחרי יהושע ואחרי הזקנים אשר האריכו ימים אחריו, שנאמר ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע (שופטים ב' ז'), כי אחרי מותם התחילו בית ישראל לעבוד בגלות ובפרהסיא את הבעלים ואת העשתרות ואת כל אלהי נכר הארץ ויעזבו את ה' ולא עבדוהו, אז חלה עליהם קללת הקב"ה ע"י משה עבדו, וגזר עליהם גלות ושעבוד מאותו זמן, אבל איני יודע דעת עליון להבין בכמה שנים ליצירת עולם נגזרה הגזרה, אלא ודאי מיום שעזבו את ה' ולא עבדוהו נגזרה עליהם גזירה ומה שיקרא אותם באחרית הימים דהיינו אלפיים ושלש מאות שנה, אח"כ ונצדק קודש, (דניאל ה יד) ונראין הדברים כי מאותו הזמן התחילו הגוים לשעבד את ישראל, וכי הקים ה' שופטי צדק והיה ה' עם השופט ומושיע את ישראל כל ימי השופט ובמות השופט יוסיפו לעשות הרע בעיני ה', והקב"ה מגרה הגוים בהם, וכן אתה מוצא במלכי יהודה ובמלכי ישראל ובמלכי בית חשמונאים עד אשר מאס הקב"ה בהם מרוב הכעסותם וניאצותם והגביר עליהם את אדום והחריבו בית שני ואנו בניהם נמקים בגולה תחת אדום וישמעאל ויתר הגוים אשר בכללם ומחכים לישועתו, וראי' לדברי שכך אמר משה רבינו כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון, וסרתם מן הדרך אשר צוויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני ה' וגו' (דברים לא כט), כלומר מיד כשאתם עובדים ע"ז בפרהסיא נקראת ונגזרת עליכם הרעה שתהא אחרית הימים, ובא גבריאל והודיע לדניאל כמה שנים היתה הגזרה, ולא אמר לו התחלתם כדי שלא יבעטו ישראל ביסורין, וזה שאמר הנביא אם יתמהמה חכה לו (חבקוק ב' ג'), וכתיב הלא הוא כמוס עמדי (דברים ל"ב ל"ד), וכתיב ופתאום יבוא אל היכלו (מלאכי ג' א') וכן מה שנאמר לדניאל אשרי המחכה ויגיע לקץ ימים אלף שלש מאות שלשים וחמשים (דניאל יב יב), אין אנו יודעים התחלתם מאימתי, כי סתומים וכתובים בחידות ורבים משוטטים והדעת רבים ולא ישיגו ויום הנקם בלבו של הקב"ה הוא ברחמיו יחיש גאולתו ויזכיני עם עבדיו לראות כבודו עין בעין בשוב כבודו לציון אמן:

כי כוס ביד ה'. יכול ריקן תלמוד לומר ויין חמר מלא מסך. יכול קיוהא תלמוד לומר חמר עתיק. רבי יודן ור' נחמיה בר חנינא ור' יצחק בר חייא אמרי לעתיד לבוא אומר לפרעה שתה כוסך והוא אומר לו רבונו של עולם ולא שתיתי כוסי בעולם הזה והוא אומר לו מה ששתית כמין אגורה אחת היתה שנאמר ויגר מזה. אבל עכשיו אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ. שתית אותו ולא מצית. (ישעיה כט ט) שכרו ולא מיין נעו ולא שכר. ר' אלעזר בר' יוסי הגלילי אומר (דברים לב לד) הלא הוא כמוס עמדי כמוס למאוסים. אמר רבי אחא באיזה כוס בכוס תיברי לא שכולו אחד אלא דהוא שפיך כוליה כהדא קלקילתא שהיא רחבה מלמטה וצרה מלמעלה שנאמר (יחזקאל כג לב) כוס אחותך תשתי העמוקה והרחבה. את מוצא ארבע כוסות לטובה וארבע לרעה. לטובה (תהלים כג ה) דשנת בשמן ראשי כוסי רויה. (שם טז ה) ה' מנת חלקי וכוסי. (שם קטז יג) וכוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא שנים. הרי ארבעה לטובה. וכנגדן ארבע כוסות של פורענות לעכו"ם לעתיד לבוא ואחרי כן כל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. עשר קרנות הן שנתן הקב"ה לישראל. קרן אברהם שנאמר (ישעיה ה א) אשירה נא לידידי וגו' בקרן בן שמן. קרן יצחק (בראשית כב יג) הנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו. וקרנו של משה שנאמר (שמות לד לה) כי קרן עור פני משה. קרן של נבואה שנאמר (שמואל-א ב א) ותתפלל חנה ותאמר וגו' רמה קרני. וקרנה של תורה שנאמר (חבקוק ג ד) וקרנים מידו לו. וקרנה של כהונה שנאמר (תהלים קיב ט) קרנו תרום בכבוד. וקרן לויה שנאמר (דברי הימים-א כה ה) כל אלה בנים להימן וגו' להרים קרן. וקרן ירושלים שנאמר (תהלים כב כב) מקרני ראמים עניתני. וקרנו של מלך המשיח שנאמר (שמואל-א ב י) ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו. וכן הוא אומר (תהלים קלב יז) שם אצמיח קרן לדוד. כיון שחטאו ישראל ניטלו מהן וניתנו לעכו"ם שנאמר (דניאל ז כד) וקרניא עשר מנה. שנמשלו העכו"ם כחיות הללו וכל זמן שקרני העכו"ם קיימות קרני ישראל גדועים שנאמר (איכה ב ג) גדע בחרי אף כל קרן ישראל. ולכשירום קרנם של ישראל לעתיד לבוא במהרה בימינו קרנותם של אומות עכו"ם גדועות ומרוממות קרנותם של ישראל שנאמר וכל קרני רשעים אגדע מיד תרוממנה קרנות צדיק קרנות שגידע צדיקו של עולם: