Мидраш к Вайикра 4:7

דָּבָר אַחֵר, אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ. לָמָּה אֵינוֹ אוֹמֵר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּכָל הַפָּרָשִׁיּוֹת כֻּלָּם אֶלָּא אָדָם כִּי יִהְיֶה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה וְגוֹ' (תהלים ה, ה). לְפִי שֶׁהַפָּסוּק, אָמַר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה (ישעיה מו, י), מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַפָּסוּק הַזֶּה, אוֹמֵר, שֶׁמָּא עִוּוּת הַדִּין יֵשׁ לְמַעְלָה. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, מַהוּ וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה. שֶׁאֵין חָפֵץ לְחַיֵּב שׁוּם בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת (יחזקאל יח, לב). הֱוֵי, כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה. מַהוּ לֹא יְגֻרְךָ רָע. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְזַכּוֹת אֶת בְּרִיּוֹתֶיךָ, מִי מַמְחֶה בְּיָדְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה (קהלת ח, ד). מִי גָּדוֹל מִמְּךָ. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שִׁלְטוֹן שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בַּדִּין וּמְבַקֵּשׁ לְזַכּוֹת אוֹ לְחַיֵּב, הוּא מִתְיָרֵא מִמִּי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יְרַנְּנוּ עָלָיו אוּנְקְלִיטִין לַקּוֹמוּס, קוֹמוּס מִתְיָרֵא מִן הַפַּרְכּוּס, וְהַפַּרְכּוּס מִתְיָרֵא מִן הַמֶּלֶךְ. כְּלוּם הוּא מִתְיָרֵא מֵאַחֵר. וְאַתָּה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְזַכּוֹת אֶת בְּרִיּוֹתֶיךָ, מִמִּי אַתָּה מִתְיָרֵא. לֹא יְגֻרְךָ רָע. אֵין יְגֻרְךָ אֶלָּא לְשׁוֹן יִרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה (דברים ט, יט).

אדם כי יהיה בעור בשרו גוו'. למה אינו אומר דבר אל בני ישראל כשם שהוא אומר בכל הפסקות, [אלא אדם כי יהיה], זש"ה כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע (תהלים ה ה), לפי שהפסוק אומר (האומר) [אומר] עצתי תקום וכל חפצי אעשה (ישעיה מו י), מי ששומע את הפסוק הזה אומר שמא יש עיבור דין למעלה, אמר ר' תנחומא בר אבא מהו וכל חפצי אעשה, שאינו חפץ לחייב שום בריה, שנאמר [כי אם אחפוץ במות הרשע (יחזקאל לג יא) הוי] כי לא אל חפץ רע אתה, מהו לא יגורך רע. אמר ר' יוחנן אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם אם אתה חפץ לזכות מי ימחה בידך, באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה (קהלת ח ד), מי גדול ממך, בנוהג שבעולם שלטון שהוא יושב לדין, ומבקש לזכות או לחייב, הוא מתיירא מן גדול הימנו, שלא יתנו עליו אנקליטון לקומוס, קומוס מתיירא מאפרכוס, אפרכוס מתיירא מן המלך, המלך מתיירא ממך, ואתה אם מבקש אתה לזכות בריותיך, ממי אתה מתיירא, לא יגורך רע, ואין הלשון הזה אלא לשון יראה, כענין שנאמר כי יגורתי מפני האף והחמה (דברים ט יט).

[יא] "ונתן הכהן מן הדם" שבענין. "עַל קרן/ קַרְנוֹת" – הרי שתים; ולמטן הוא אומר (ויקרא ד, יח) "עַל קרן/קַרְנֹת" – הרי ארבע, דברי ר' שמעון. רבי יהודה אומר "אשר באהל מועד" – לרבות כל קרנות שבאהל מועד. "מִזְבַּח קְטֹרֶת" – שיתחנך המזבח בקטרת. "קטרת" – שיהיה משל צבור. "הסמים" – שיהיו סממניה לתוכה. "לפני יהו-ה" מה תלמוד לומר? אמר ר' נחמיה, לפי שמצינו בפר הבא ביום הכפורים שהוא עומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה – יכול אף זה כן? תלמוד לומר "מזבח קטורת הסמים לפני השם" – ואין הכהן לפני ה'.