Мидраш к Шмот 18:13

ד"א ואלה המשפטים. כל דיין שדן דין אמת לאמתו, כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, כתיב במשה ויעמוד העם על משה מן הבקר עד הערב (שמות יח יג), וכתיב במעשה בראשית ויהיה ערב ויהי בקר (בראשית א ה):

רב אמי ורב אסי הוו יתבי וגרסי ביני עמודי וכל שעתא ושעתא הוו טפחי אעיברא דדשא ואמרי אי איכא דאית ליה דינא ליעול וליתי, רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא הוו קא חליש ליבייהו תנא להו רב חייא בר רב מדפתי (שמות יח ח) ויעמוד העם על משה מן הבקר עד הערב, (סנהדרין פ"א, ב״ב פ״א) וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו, תורתו מתי נעשית. אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקדוש ב״ה במעשה בראשית כתיב הכא ויעמוד העם על משה מן הבקר עד הערב וכתיב התם (בראשית א ח) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. עד מתי יושבין בדין, אמר רב ששת עד זמן סעודה. אמר רב חמא מאי קרא דכתיב (קהלת י טז) אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו, אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו, בגבורה ולא בשתי, בגבורה של תורה ולא בשתיה של יין. תנו רבנן שעה ראשונה מאכל לודים, שניה מאכל לסטים, שלישית מאכל יורשים, רביעית מאכל פועלים, חמישית מאכל כל אדם. איני והאמר רב פפא רביעית זמן סעודה לכל אדם, אלא רביעית מאכל כל אדם, חמישית מאכל פועלים ששית מאכל ת״ח, מכאן ואילך כזורק אבן לחמת (שאין בו תועלת למלאות החמת אם חסר). אמר אביי לא אמרן אלא דלא טעים מידי מצפרא אבל טעים מידי בצפרא לית לן בה:

הלך משה לרקיע ראשון שהוא דומה ליום ראשון בשבת, וראה המים עומדים שורות שורות והרקיע כלו חלונות, בכל חלון וחלון המלאכים עומדים על היום למעלה ומספרים בגדלותו של הקב"ה. שאל משה למט״ט אמר ליה מה הם אלו החלונות, א״ל אלו החלונות הם חלונות תפלה חלונות בקשה, חלונות בכיה חלונות שמחה, חלונות שובע חלונות רעב, חלונות עושר חלונות עניות, חלונות מלחמה חלונות שלום, חלונות הריון חלונות לידה, וראה חלונות עד אין חקר ואין מספר. הלך משה לרקיע שני שהוא דומה ליום שני בשבת, וראה שם מלאך אחד ושמו נוריאל והוא גדול שלש מאות פרסאות, וחמשים רבוא מלאכים עומדים לפניו. כולם מאש ומים ופניהם כלפי מעלה ואומרים שירה לפני הקב״ה שנאמר גדול ה׳ ומהולל מאד (תהילים קמ״ה:ג׳). שאל משה למט״ט וא״ל מה הם אלו המלאכים א״ל אלו המלאכים הממונים על העבים ועל הרוח ועל הגשמים והולכים ועושים רצון קונם וחוזרים למקומם ומשבחים להקב״ה. אמר משה למט״ט למה הם עומדים ופניהם למעלה כלפי הקב״ה, א״ל מט״ט מיום שבראם הקב״ה כך הם ולא זזו ממקומם. הלך משה לרקיע שלישי שהוא דומה ליום ג׳ בשבת, וראה שם מלאך א׳ ושמו נוריאל וגובהו מהלך ת״ק שנה ויש לו שבעים אלף ראשים וכל ראש וראש יש לו שבעים אלף פיות וכל פה ופה יש לו שבעים אלף לשונות, וכל לשון ולשון יש לו שבעים אלף דבור, ועם כל דבור ודבור עומדים שבעים אלף רבוא מלאכים וכלם מאש לבנה וכלם משבחים לפני הקב״ה, שאל משה למט״ט וא״ל מה הם אלו המלאכים ומה שמם, א״ל שמם אראלים הממונים על העשבים ועל האילנות ועל הפירות והדגן, כולם הולכים לעשות רצון קונם וחוזרים למקומם. הלך משה לרקיע הרביעי שהוא דומה ליום ד׳ בשבת, וראה שם המלאכים נכנסים ומשבחים להקב״ה, כמו שאמר דוד המלך ע״ה ברכו ה׳ מלאכיו גבורי כח (תהלים ק״ד). שאל משה למט"ט ואמר לו מה הם אלו, א"ל אלו המלאכים הממונים על כל ארץ ועל השמש ועל הירח ועל הכוכבים ועל המזלות, ועל עשרים וששה גלגלים, וכלם אומרים שירה, וראה בו כוכבים גדולים, וכל כוכב וכוכב מלא כל הארץ, שם האחד נוגה ושם השני מאדים, אחד על גב השמש ואחד על גב הירח, שאל משה למט״ט אמר לו מה הם עומדים זה על זה, א״ל זה שעל גב השמש בקיץ שיקרר העולם מחמימותו וזה שהוא על גב הירח בחורף שיחמם העולם מקרירות (והם כסיל וכימה, הראשון לחמם מפני הצינה והשני לקרר מפני החום, עי׳ ברכות נ״ח ע״ב(. הלך משה לרקיע חמישי שהוא דומה ליום חמישי בשבת, וראה שם מלאכים חציים מאש וחציים משלג, שלג למעלה ואש למטה, והקב״ה משים שלום ביניהם ואין אחד מכבה חבירו שנאמר עושה שלום במרומיו (איוב כ״ה:ב׳) וכולם משבחים לפני הקב״ה. אמר משה למט״ט מה הם אלו עושים, א״ל מיום שבראם הקב״ה כך הם, א״ל מה שמם א״ל אראלים שמם הנקראים אישים שנאמר אליכם אישים אקרא (משלי ח׳:ד׳). הלך משה לרקיע ששי שהוא דומה ליום ששי בשבת, וראה שם מלאך אחד ושמו אוריאל, ארכו כמהלך ת״ק שנה והוא (צורתו) כולו ברד, ועומדים עמו אלף אלפים ורבוא רבבות מלאכים, וכלם משבחים לפני מי שאמר והיה העולם שנאמר השמים מספרים כבוד אל (תחלים י״ט), אמר לו אלו המלאכים הנקראים עירין וקדישין. הלך משה לרקיע שביעי שהוא דומה ליום שבת, וראה שם המלאכים קשורין בשלשלאות של אש שחורה ואדומה, וכל אחד ואחד מהלך ת״ק שנה, שאל משה למט״ט וא״ל מה הם אלו ומה שמם, א״ל שמם אף וחמה ובראם הקב״ה מששת ימי בראשית לעשות רצון בוראם, אמר משה למט"ט אני מפחד מאלו המלאכים ולא אוכל לראות פניהם, מיד עמד מט״ט וחבק את משה וא״ל משה משה, אהוב ה׳ עבד ה׳! אל תירא ואל תחת מהם, מיד נתקררה דעתו של משה. ואח״כ ראה מלאך אחד משונה בצורתו מכל המלאכים וגבהו מהלך ת״ק שנה, והוא חגור במתניו בשני מקומות מכף רגלו ועד קדקדו מלא עינים של אש, וכל מי שרואה אותו נופל על פניו מרוב הפחד. שאל משה למט״ט ואמר לו מי הוא זה, אמר לו סמאל הלוקח נפשות, אמר לו משה להיכן הוא יורד אמר לו ליטול נשמתו של איוב הצדיק (כמאן דאמר איוב בימי משה היה, ב״ב ט״ו ע״א), אמר משה לפני הקב״ה רבש״ע יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי ואלהי אבותי שלא תמסרני ביד זה המלאך. וראה המלאכים עומדים לפני הקב״ה, ויש לכל אחד ואחד כנפים, בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף, בשתים יכסו פניהם כדי שלא יראו פני שכינה, ובשתים מכסים גויותיהם ובשתים מעופפים, ומשמשים לפני הקב״ה ואומרים קק״ק ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו. וכל כנף וכנף מהלך ת״ק שנה ורחבו מסוף העולם ועד סופו. שאל משה למט״ט ואמר לו מה שמם, א״ל שרפים עומדים ממעל. וראה ארבעה מלאכים נושאים כסא הכבוד, אמר משה למט״ט מה שמם א״ל חיות הקדש. אח״כ ראה משה מלאך אחד שמו זגזגא״ל, והוא מלמד תורה לנשמות בשבעים לשון, והכל אומרים הלכה למשה מסיני שנאמר דינא יתיב וספרין פתיחו (דניאל ז׳ י׳), ואין דיין אלא זגזגאל שהוא שר של תורה וחכמה, ויש לו קרני הכבוד, וישב משה לפניו ולמד כל עשר סודות. אח"כ אמר לפני הקב״ה לא ארד מכאן עד שתתן לי מתנה טובה, א״ל הקב״ה נתתי לך את התורה שיהיו קוראין אותה על שמך שנאמר זכרו תורת משה עבדי (מלאכי ג' כ״ב). ומנין שעלה משה למרום שנאמר עלה אלהים בתרועה ה׳ בקול שופר (תהילים מ״ז:ו׳-ז׳) ואין אלהים אלא משה שנאמר איש אלהים ותרגום דאלהים דיינא, ואין דיין אלא משה שנאמר וישב משה לשפוט את העם (שמות י״ח:י״ג). לכך נאמר כתפוח בעצי היער.