Мидраш к Тегилим 37:8

תניא ר׳ יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שכל זכיות שעשה משה רבינו לא עמדו לו בשעה שנתרשל מן המילה שנא׳ (שמות ד כד) ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה׳ ויבקש המיתו. אמר רבי (יוסי) ח״ו שמשה נתרשל מן המילה אלא כך אמר משה אמול ואצא סכנה היא דכתיב (בראשית לד כה) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים אמול ואשהה ג׳ ימים הקב״ה אמר לי (שמות ד יט) לך שוב מצרים אלא מפני מה נענש מפני (דף לג) שנתעסק במלון תחלה שנא׳ ויהי בדרך במלון ר״ש ב״ג אומר לא למשה רבינו בקש שטן להרוג אלא לאותו תינוק שנא׳ (שם) כי חתן דמים אתה לי צא וראה מי קרוי חתן משה או אותו תינוק הוי אומר זה התינוק. דרש ר׳ יהודה בר זבינא בשעה שנתרשל משה רבינו מן המילה באו אף וחמה ובלעוהו ולא שיירו ממנו אלא רגליו מיד ותקח צפורה צור ותכרות את ערלת בנה ותגע לרגליו וגו׳ וירף ממנו באותה שעה בקש משה להרגם שנאמר (תהלים לז ח) הרף מאף ועזוב חמה וי״א לחמה הרג שנא׳ (ישעיה כז ד) חמה אין לי והכתיב (דברים ט יט) כי יגרתי מפני האף והחמה תרי חמה הוו ואבא״א גונדא דחמה:

יא תַּנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל זְכֻיּוֹת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לֹא עָמְדוּ לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְרַשֵּׁלמִן הַמִּילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ד׳:כ״ד) "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן, וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ". אָמַר רַבִּי: (יוסי) חַס־וְשָׁלוֹם שֶׁמֹּשֶׁה נִתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: אָמוּל וְאֵצֵא, סַכָּנָה הִיא! דִּכְתִיב: (בראשית ל״ד:כ״ה) "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים". אָמוּל וְאֶשְׁהֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִי: (שמות ד׳:י״ט) "לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם". אֶלָּא מִפְּנֵי מַה נֶּעֱנַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁנִּתְעַסֵּק בַּמָּלוֹן תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן". רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בִּקֵּשׁ שָׂטָן לַהֲרֹג, אֶלָּא לְאוֹתוֹ תִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ד׳:כ״ה) "כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי", צֵא וּרְאֵה, מִי קָרוּי 'חָתָן', מֹשֶׁה אוֹ אוֹתוֹ תִּינוֹק? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הַתִּינוֹק. דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר (זבינא) [בִּיזְנָא]: בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִן הַמִּילָה, בָּאוּ אַף וְחֵמָה וּבְלָעוּהוּ, וְלֹא שִׁיְּרוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא רַגְלָיו. מִיָּד (שם) "וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וְגוֹ' וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לְהָרְגָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ז:ח׳) "הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה". וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְ'חֵמָה' הָרַג, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו כ״ז:ד׳) "חֵמָה אֵין לִי". וְהָכְּתִיב: (דברים ט׳:י״ט) "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה"? תְּרֵי 'חֵמָה' הֲווּ. וְאִי בָּעִית אֵימָא: גּוּנְדָא דְּחֵמָה.