Quotation_auto к Бамидбар 19:15
וְכֹל֙ כְּלִ֣י פָת֔וּחַ אֲשֶׁ֛ר אֵין־צָמִ֥יד פָּתִ֖יל עָלָ֑יו טָמֵ֖א הֽוּא׃
И всякий открытый сосуд, не имеющий тесной связи с ним, нечист.
ילקוט שמעוני על התורה
תנו רבנן אויר כלי חרס טמא וגבו טהור, אויר הכלים טהור וגבן טמא, נמצא טהור בכלי חרס טמא בכל הכלים, טהור בכל הכלים טמא בכלי חרס. מנא הני מילי דתנו רבנן תוכו אף על פי שלא נגע. או אינו אאם כן נגע ר' יונתן בן אבטולמום אומר נאמר תוכו לטמא ונאמר תוכו ליטמא מה תוכו האמור לטמא אף על פי שלא נגע אף תוכו האמור ליטמא אף על פי שלא נגע. והתם מנלן אמר ר' יוחנן התורה העידה על כלי חרס ואפילו מלא חרדל. א"ל רב אדא בר אהבה לרבא ויהא כלי חרס מטמא מגבו מקל וחומר ומה כל הכלים שאין מטמאין מאוירן מטמאין מגבן כלי חרס שמטמא מאוירו אינו דין שיהא מטמא מגבו, א"ק וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא איזהו כלי שטומאה קודמת לפתחו הוי אומר זה כלי חרס. וכי אין צמיד פתיל עליו הוא דטמא הא יש צמיד פתיל עליו טהור ויהו כל הכלים מטמאין מאוירן מקל וחומר. ומה כלי חרס שאינו מטמא מגבו מטמא מאירו כל הכלים שמטמאין מגבן אינו דין שיהו מטמאין מאוירן. א"ק תוכו תוכו של זה ולא תוכו של אחר. והני תוכו הא דרשינהו ד' תוכו כתיבי, ותוכו, תוך תוכו, תוכו, תיכו, חד לגופיהוחד לג"ש וחד תוכו של זה ולא תוכו של אחר וחד תיכו ולא תוך תוכו ואפילו כלי שטף מציל. ולא יהיו כל הכלים מטמאין מגבן אלא מתוכן ובנגיעה מקל וחומר. ומה כלי חרס שמטמא מאוירו אינו מטמא מגבו כל הכלים שאין מטמאין מאוירן אינו דין שלא יהו מטמאין מגבן, א"ק וכל כלי פתיח וגו' האי הוא דכי אין צמיד פתיל עליו טמא הא יש צמיד פתיל עליו טהור הא כל הכלים בין שיש צמיד פתיל עליהן בין שאין צמיד פתיל עליהן טמאין:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
אמר רבה כשם שטומאה בלועה אינה מטמאה כך טהרה בלועה אינה מטמאה, טומאה בלועה מנין דכתיב והאוכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב מי לא עסקינן דאכל סמוך לשקיעת החמה וקאמר רחמנא טהור, אשכחן טומאה בלועה טהרה בלועה מנלן, ק"ו ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל שאינו מציל על טומאה שבתוכו מלטמא דאמר מר טומאה רצוצה בוקעת ועולה מציל על טהרה שבתוכו מלטמא, אדם שמציל על טומאה שבתוכו מלטמא אינו דין שיהא מציל על טהרה שבתוכו מלטמא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ולקחו לטמא מעפר. וכי עפר הוא [והלא אפר הוא], אלא מלמד שאם נשתנו מראיו כשר. ונתן עליו מים חיים במי מעין הכתוב מדבר. או אינו מדבר אלא במים שהן חיים לעולם, ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ויחפרו עבדי יצחק בנחל וגו' (הא מה ת"ל ונתן עליו מים חיים במי מעין הכתוב מדבר). אל כלי מגיד שעשה בה כל הלים ככלי חרס. שהיה בדין הואיל ומים ועפר מקדשין בסוטה ומים ועפר מקדשין בפרה אם למדת בסוטה שלא עשה בה כל הכלים ככלי חרס. שהיה בדין הואיל ומים ועפר מקדשין בפרה אם למדת בסוטה שלא עשה בה כל הכלים ככלי חרס אף פרה לא נעשה בה כל הכלים ככלי חרס, ת"ל אל כלי מגיד שעשה כל הכלים ככלי חרס. ולקח ולקחו אחד האיש ואחד האשה לקדש. עפר פרט לסיד. מעפר פרט לחרס, שרפת ולא בזמן שנשבר הקלל ולא בזמן שפרחתו הרוח ולא בזמן שהגיפו ולא מרחו, ומנין אתה מרבה פחם שיש עליו מקצת עפר שיכתשנו ויזה ממנו, ת"ל מעפר שרפת החטאת. מים חיים פרט למימי תערובות ולמימי משואות ולמבוע הפוסק. מים חיים פרט לכנוף ולמבוע החולט. אלא כלי בכלי מקדשין ואין מקדשין בקרקע, מכאן אמרו מכתשת שמחוברת לקרקע ממלאין בה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואינה צריכה צמיד פתיל ואינה פוסלת את המקוה ואינה מכשרת את הזרעים ובזמן שהיא תלושה מן הקרקע ממלאין ממנה וכו' עד מכשרת את הזרעים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy