Quotation_auto к Шмот 29:33
וְאָכְל֤וּ אֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם לְמַלֵּ֥א אֶת־יָדָ֖ם לְקַדֵּ֣שׁ אֹתָ֑ם וְזָ֥ר לֹא־יֹאכַ֖ל כִּי־קֹ֥דֶשׁ הֵֽם׃
И они будут есть то, чем было искуплено, чтобы освятить и освятить их; но чужеземец не должен есть это, потому что они святы.
ילקוט שמעוני על התורה
והנותרת ממנה כשרה ולא פסולה יאכלו אהרן ובניו ריבה אכילתה בכל מאכל שירצו יאכלוה שיאכלו עמה חולין ותרומה בזמן שהיא מועטת לאהרן ולבניו לאהרן תחלה ואחר כך לבניו לאהרן שלא במחלוקת ולבניו במחלוקת מה אהרן כהן גדול יאכל שלא במחלוקת אף בניו כנהנים גדולים יאכלו שלא במחלוקת. מצות תאכל מצוה לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להיתרה הראשון ת"ל מצות תאכל מצוה וכו'. כיוצא בה יבמה יבא ליה מצוה לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להיתרה הראשון ת"ל יבמה יבא עליה מצוה מאן תנא להא דתנו רבנן יבמה יבא עליה מצוה וכו'. א"ר יצחק בר אבדימי אבא שאול היא וה"ק יבמה יבא עליה למצוה שבתחלה היתה עליו בכלל היתר רצה לשם נוי כונסה רצה לשם אישות כונסה נאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להיתרה הראשון ת"ל יבמה יבא עליה למצוה. [ורבא אמר אפילו תימא רבנן וה"ק יבמה יבמא יבא עליה למצוה] שבתחלה היתה עליו בכלל היתר רצה כונסה רצה (חולץ לה) [אינו כונסה] ונאסרה וחזרה והותרהיכול תחזור להיתרה הראשון רצה כונסה רצה אינו כונסה [רצה אינו כונסה] הא אגידא ביה בכדי תיפוק אלא אימא רצה חולץ ת"ל יבמה יבא עליה למצוה אימא רישא מצות תאכל למצוה שבתחלה היתה עליו בהיתר וכו'. בשלמאלרבא דאמר כרבנן היא הכי קאמר מצות תאכל מצוה שבתחלה היתה בכלל היתר רצה אוכלה רצה רצה אינו אוכלה נאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להיתרה הראשון [רצה אוכלה רצה אינו אוכלה] רצה אינו אוכלה והכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכהנים אוכלין ובעלים מתכפרים אלא רצה הוא אוכלה רצה כהן אחר אוכלה ת"ל מצות תאכל מצות. אלא לרב יצחק בר אבדימי דאמר כולה כאבא שאול היא הכא מאי תרי גווני איכא רצה מצה אוכלה רצה חלוט אוכלה האי חלוט היכי אי מצה היא הרי מצה ואי לאו מצה היא הרי מצות אמר רחמנא לעולם מצה היא ולהכי תנינא רחמנא לעכב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy