Quotation_auto к Зехарья 14:8

אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו אתה אמרת יוקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך. חדא הוא דכתיב אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר, הרי במדבר בארץ מנין, דכתיב ארץ נחלי מים. לעתיד לבוא מנין, שנאמר והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים. אתה אמרת רחצו רגליכם חייך שאני פורע לבניך וארחצך במים, הרי במדבר, בארץ מנין, כתיב רחצו הזכו. לעתיד לבוא מנין, שנאמר אם רחץ ה' את צואת בנות ציון. אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך שנאמר פרש ענן למסך, הרי במדבר, בארץ מנין, כתיב בסכות תשבו שבעת ימים, לעתיד לבוא מנין, שנאמר וסוכה תהיה לצל יומם, ואל הבקר רץ אברהם חייך שאני פורע לבניך, שנאמר ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים, הרי במדבר, בארץ מנין, דכתיב והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר. והוא עומד עליהם, וה' הולך לפניהם יומם, הרי במדבר, בארץ, מנין שנאמר אלהים נצב בעדת אל. לעתיד לבוא מנין, שנאמר עלה הפורץ לפניהם:

וממתנה נחליאל ומנחליאל במות, אלו סנהדרין שיושבין (בצד העזרה) [בעזרה] בצד המזבח. ומבמות הגיא אשר בשדה מואב אלו סנהדרין שבלשכת הגזית בתחום אותה שבאת משדה מואב שנאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדה מואב. ונשקפה על פני הישימן שמשם תורה יוצאה לעולם. ד"א ונשקפה זה לענין באר שבאת עמהם עד (שנכנס) [שנגנזה] בתוך ימה של טבריא והעומד על פני הישימון [רואה בתוך הים] כמלא פי תנור והיא הבאר הנשקפה על פני הישימון. אמר הקב"ה [לאברהם] אתה אמרת יוקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך במדבר ובארץ ולעתיד לבא, במדבר מנין, שנאמר אז ישיר ישראל, בארץ מנין שנאמר ארץ נחלי מים וגו'. לעתיד לבא מנין שנאמר ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים. א"ר אבין הלוי בשעה שעמדו ישראל לומר שירת היום לא הניחן משה שיאמרו לעצמן, אלא כשם שרבו של אדם אומר עמו פרשתו כשהוא נער כך אמר משה עמהם שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל כנער העונה אחר רבו, לאחר ארבעים שנה עמדו על פרקן התחילו אומרים שירת הבאר לעצמן שנאמר אז ישיר ישראל, אמרו רבש"ע עליך להיות עושה לנו נסים ועלינו לומר שירה שנאמר ה' להושיעני ונגינותי ננגן: