Quotation_auto к Йона 2:11

ועוד אני סבור כי ויאמר ה' למשה עוד נגע אחד. הוא כמו ויאמר ה' לדג. שכתב רשב"י ז"ל והלא כמה צדיקים לא דיבר השם עמהם. ודיבר עם הדג. אלא פירוש הדבר שהשם ממכון שבתו רמז לדג שיעשה רצונו ומאמרו ויקא את יונה אל היבשה וכן עשה. ולזה רמזו באומרם ויאמר ה' לדג מששת ימי בראשית. אבל לא דיבר עמו עכשיו. אלא שהשם רמז לו ונתן הכנה וכח לדג אחד שיבלע את יונה וישליכהו ארצה. וכן בכאן ויאמר ה' אל משה לא דיבר עמו כלל. אלא רמז לו שיזכור מאמרו הראשון ושיאמר אותו לפרעה. וכן פירשו שם ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך. ובאשור כתיב ויצא מלאך ה'. והלא אינו דומה מי שתופש אותו המלך למי שתופש אותו הדיוט. והמצריים היו עבדים טמאים מבני חם. ואשור מבני שם. ולאשור שלח מלאך. ולמצרים הוא בעצמו. אלא אמר הקב"ה מצרים הם טמאים. ואם יכנס מלאך ביניהם יטמאוהו. אני אעשה מה שלא יוכל מלאך לעשות. כי אני ממכון שבתי אהרוג אותם ולא אכנס עם טמאים. וכן בכאן נאמר על זה הדרך. ואם הוא כפשוטו. נראה אליו מכח ההכרח מפני גזירת פרעה. ואין זה נכון:

אמר ר' ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקב"ה אלא עם כל מה שנברא מששת ימי בראשית. הדא הוא דכתיב ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי. צויתי את הים שיקרע לפני ישראל. צויתי את השמים ואת הארץ שישתקקו לפני משה שנאמר האזינו השמים. צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע שנאמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון. צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו שנאמר והעורבים צויתי לכלכלך שם. צויתי את השמים שיפתחו לפני יחזקאל. צויתי את הדג להקיא את יונה שנאמר ויאמר ה' לדג ויקא את יונה. וישב הים לפנות בקר לאיתנו אין איתנו אלא תקפו שנאמר איתן מושבך. ר' נתן אומר אין איתן אלא לשון קשה שנאמר גוי איתן הוא. ומצרים נסים לקראתו מלמד שבכל מקום שהיה מצרי נס היה הים רץ כנגדו. משלו משל למה הדבר דומה ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לטרקלין פתח המלך חלון מזרחית יצאה והלכה לה. נכנס הנץ אחריה ונעל המלך בפניו את כל החלונות והתחיל מורה בו את החצים. כך כשעלה האחרון מישראל מן הים ירד האחרון של מצרים בתוך הים והתחילו מלאכי השרת זורקין בהן את החצים ואבני אלגביש אש וגפרית שנאמר ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש. וינער ה' את מצרים כאדם שהוא מנער את הקדרה התחתון עולה למעלה והעליון יורד למטה.