Талмуд к Тегилим 131:1
שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה ׀ לֹא־גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא־רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי ׀ בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי׃
Песня восхождений; Давида Господи, сердце мое не надменно, и глаза мои не возвышенны; Также я не тренируюсь в вещах, которые слишком велики, и не слишком прекрасны для меня.
תלמוד ירושלמי סנהדרין
אֵין לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבִּיזֶּה עַצְמוֹ עַל הַמִּצְוֹת יוֹתֵר מִדָּוִד. מִפְּנֵי מַה בִּיזֶּה עַצְמוֹ עַל הַמִּצְוֹת. שֶׁהָיוּ מַבִּיטִין בָּאָרוֹן וּמֵתִים. דִּכְתִיב וַיַּ֞ךְ בְּאַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֗מֶשׁ וגו׳. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. וַיַּ֤ךְ בָּעָם֙ שִׁבְעִ֣ים אִ֔ישׁ זוֹ סַנְהֶדְרִין. וַחֲמִשִּׁים אֶ֖לֶף שֶׁהָיוּ שְׁקוּלין כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים אֶלֶף. וְחַד אָמַר. וַיַּ֤ךְ בָּעָם֙ שִׁבְעִ֣ים אִ֔ישׁ זוֹ סַנְהֶדְרִין. וַחֲמִשִּׁים אֶ֖לֶף מֵעַם הָאָרֶץ. כְּתִיב שִׁ֥יר הַמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יי לֹא־גָבַ֣הּ לִ֭בִּי בְּשָׁעָה שֶׁמְשָׁחֵנִי שְׁמואֵל. וְלֹא־רָמ֣וּ עֵינַיי בְּשָׁעָה שֶׁהָרַגְתִּי אֶת גּוֹלְיַת. וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי ׀ בִּגְדוֹלוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלֵתִי הָאָרוֹן. וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱזִירוּנִי לְמַלְכוּתִי. אֶלָּא אִם־לֹ֤א שִׁיוִּיתִי וְדֽוֹמַ֗מְתִּי כְּגָמוּל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמוּל עָ֘לַ֣י נַפְשִֽׁי. כָּהֵן יְנוּקָא דִּנְחִית מִמְּעֵי אִמֵּיהּ כֵּן הֲווָת נַפְשִׁי עָלַי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy