Талмуд к Тегилим 72:2

כְּתִיב וַיְקוֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת וגו׳ וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד לִבְנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְלֹא. לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה מִי הָיָה. אֶלָּא אָמַר דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁהַצַּדִּיקִים מִסְתַּלְּקִין הַשּׂוֹנְאִין בָּאִין וּמִתְגָּרִין בְּיִשְׂרָאֵל. הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר. תְּרִין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. זֶה סֵפֶר בְּרֵאשִׁית. וְחָרָנָה אָמַר. זֶה חוּמָשׁ הַפְּקוּדִים. מָאן דְּאָמַר. זֶה סֵפֶר בְּרֵאשִׁית. נִיחָא. וּמָאן דְּאָמַר. זֶה חוּמָשׁ הַפְּקוּדִים. מַה מִלְחָמָה הָֽיְתָה שָׁם. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָֽסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקֹן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן. וְכִי בְמוֹסֵירוֹת מֵת אַהֲרֹן. וַהֲלֹא בְהֹר הָהָר מֵת. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֶן אֶל הֹר הָהָר וָיָּמָת שָׁם. אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עֲנָנֵי הַכָּבוֹד וּבִיקְּשׁוּ הַכְּנַעֲנִים לְהִתְגָּרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יוֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים. מַהוּ דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים. שָׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן הַתַּייָר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶן שֶׁהָיָה תָר לָהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ. בּוֹאוּ וְנִתְגָּרֶה בֵהֶן. וּבִיקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם וְנָֽסְעוּ לָאַחֲרֵיהֶן שְׁמוֹנֶה מַסָּעוֹת. וְרָץ אַחֲרָיו שִׁבְטוֹ שֶׁלְּלֵוִי וְהָרַג בָּהֶן שְׁמוֹנֶה מִשְׁפָּחוֹת. אַף הֵן הָֽרְגוּ מִמֶּנּוּ אַרְבַּע. הָדָא הִיא דִכְתִיב לְעַמְרָמִי לְיִצְהָרִי לְחֶבְרוֹנִי לְעוֹזִּיאֵלִי. אֵימָתַי חָֽזְרוּ. בִּימֵי דָוִד. הָדָא הִיא דִכְתִיב יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק. אָֽמְרוּ. מִי גָרַם לָנוּ כָל־הַדָּמִים הַלָּלוּ. אָֽמְרוּ. עַל שֶלֹּא עָשִׂינוּ חֶסֶד עִם אוֹתוֹ צַדִּיק. וְהָֽלְכוּ וְקָֽשְׁרוּ לוֹ הֶסְפֵּד וְגָֽמְלוּ לַצַּדִיק חֶסֶד. וְהֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִילּוּ מֵת שָׁם וְנִקְבַּר שָׁם. שֶׁגָּֽמְלוּ לַצַּדִיק חֶסֶד.