אַרְבָּעָ֨ה אַרְבָּעָ֤ה פָנִים֙ לְאֶחָ֔ד וְאַרְבַּ֥ע כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד וּדְמוּת֙ יְדֵ֣י אָדָ֔ם תַּ֖חַת כַּנְפֵיהֶֽם׃
Bawat isa ay may tig-apat na mukha, at bawat isa ay may apat na pakpak; at may anyo ng mga kamay ng tao sa ilalim ng kanilang mga pakpak.
אהבת יהונתן
שרפים עומדים ממעל לו. הרצון בזה דכל כך היה החטא גדול עד שהשרפים עומדין ממעל לכסא הכבוד. ועתה מבאר ענין מלאכי מעלה דשש כנפים היה לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף איתא בגמ' דמ"ק דמקשה קראי אהדדי דכתיב ביחזקאל ארבע כנפים לאחד וכאן הוא אומר שש כנפים. ומשני כאן קודם חורבן וכאן לאחר חורבן ואמרי' בגמרא הי מנייהו נחסרו ומשני חד אמר אותן שמכסין רגליהם וח"א אותן שמעופפים בהם. ולהבין זאת למה נחסרו אלו כנפים. ונבאר ענין כנפים דהשני כנפים שמכסין פניהם זהו ענין מעולם המלאכים אשר הוא עילה לעולם הגלגלים והשנים שמכסין רגליהם הוא ענין מעולם הגלגלים ולכך נקראו רגליהם ככף רגל עגל היות עגלגלים עגולים וכדורים דהחוש מעיד על זה. והשתים דמעופפין הוא מענין שהם מקלסין להבורא יתברך כידוע שהם אומרים שירה ונבחרה תנועות ההתעופפת לפי שהיא קלה שבתנועות. ובן אדם כוסף לזה התנועה כמו שאמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה. וענין המלאכים אשר המה עילה לעולם הגלגלים הוא בכח הגשם שהם מתנועעין כל הגלגלים המקיפים ועל פיהם היה כל ריב וכל נגע בשפלים ולהיפך ברכה ושלום וההרים מטיפין עסיס כפי גזירת האל ית' אשר מוכנים השפלים לקבל אותה כפי מעשיהן. ואולם חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו אין מקבלין שפע באמצעות המזל. וכל זה היה כשישראל שרוין על אדמתם ואולם כאשר גלו מאיכות עונותיהן כי גדלה היו נעזבין אל הטבע כמו שאר או"ה. ולא היה מנהג הטבע מכוסה בכנפים לישראל כי אם מגולה. וז"ש דאותן הכנפים שמכסין רגליהם נחסרו לאחר שנהרס הבית והבן זה. ועתה נבאר דעת השניי' הנ"ל דאי' בגמרא מיום שחרב בהמ"ק לא אמרו המלאכים שירה וכבר בארנו דהשנים אשר יעופו בהן זהו מענין שאומרים שירה. וזו כוונת המ"ד דהשנים אבר מעופפים בהם נחסרו וא"ש: