מַלֵּ֣א פְנֵיהֶ֣ם קָל֑וֹן וִֽיבַקְשׁ֖וּ שִׁמְךָ֣ יְהוָֽה׃
פֿיל זײער פּנים מיט שאַנד, אַז זײ זאָלן זוכן דײַן נאָמען, גאָט.
אבן עזרא
מלא - בעבור שהתגברו לאמר: נרשה את נאות אלהים - הנה כנגד זה: קלון.
רד"ק
מלא פניהם קלון. שהם היו סבורים להתכבד בקלונינו ואתה מלא פניהם קלון שיהיו נקלים לפנינו ונבזים תחת אשר היו חושבים להיותם נכבדים עלינו. ואדוני אבי ז"ל פירש קלון מן קלוי באש כאלו אמר מלא פניהם בושת כי המתבייש יהיו פניו כאש:
מלבי"ם באור המילות
קלון. י"ל מלשון אשר קלם מלך בבל באש שרפה מאש הבוער שהכיר: