יְמַֽשְׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־א֑וֹר וַ֝יַּתְעֵ֗ם כַּשִּׁכּֽוֹר׃
זײ טאַפּן אין חושך אָן ליכט, און ער מאַכט זײ װאַקלען װי אַ שיכּורער.
אלשיך
ועל עם הארץ שהם הסוג השני שהניח לבם בבחירתם וישטח להם שטוח שני הדרכים ללכת באשר יבחרו ראה והנה ימששו חשך כי ממש היו רואים כי רעה נגד פניהם ועם כל זה ולא אור שלא בחרו באור ליראה את ה' ולשוב מאחרי בניו וזהו ימשש חשך ולא אור כי אז גלו רוע לבם ויצא לאור להגלות צלמות מחשבותם נמצא כי ויתעם את הסוג השני כשכור לומר שהיו כהתעות שכור כי כל עצמו אשמת הדבר בעצם שנשתכר שאם לא כן לא התעוהו אך הוא אשם שהסיר לבו בהשתכרו כן הדבר הזה כי תחלה בחרו ברע וישתכרו ביין שנאתם ואחר כך התעם וזה אמר ויתעם כשכור:
מצודת דוד
ימששו. והמה ממששים בידיהם במקום החשך אשר ילכו בה ולא ילכו במקום אורה ר״ל שוגים ללכת בעצת תוהו ולא יפנו אל מול העצה הנכונה:
מצודת ציון
ימששו. ענין החפוש בידים הנה והנה להשמר ממכשול כמו כאשר ימשש העור (דברים כה):