כִּֽי־תָשִׁ֣יב אֶל־אֵ֣ל רוּחֶ֑ךָ וְהֹצֵ֖אתָ מִפִּ֣יךָ מִלִּֽין׃
אַז דו קערסט קעגן גאָט דײַן גײַסט, און לאָזט אַרױס רײד פֿון דײַן מױל?
אלשיך
והוא כי תשיב אל אל רוחך שתרמוז כי בצאת נפשך מיד תשיבנה אליו יתברך בלי מירוק גיהנם בינתים ומה שאמרתי שירזמון עיניך הוא הוצאת מפיך מלין שנרמז זה בם ולא צדקת בזה וטוב טוב הוא תתעכב נפשך פה עד מרק אשמותיך תחת גיהנם שאחר מותך כי מה אנוש כי יזכה כו' שתבטח שבהצלת נפשך תדבק בו יתברך. או יאמר איך חשבת שמיד תשוב אל ה' ואתה הוצאת מפיך מלין נגדו יתברך ולכן לא תשיבנה אל אל כי תדון תחלה ביד זרים בגיהנם: