גָּ֘רֵ֤י בֵיתִ֣י וְ֭אַמְהֹתַי לְזָ֣ר תַּחְשְׁבֻ֑נִי נָ֝כְרִ֗י הָיִ֥יתִי בְעֵינֵיהֶֽם׃
מײַנע הױזװױנער און מײַנע דינסטן רעכענען מיך פֿאַר אַ פֿרעמדן, אַן אומבאַקענטער בין איך געװאָרן אין זײערע אױגן.
אלשיך
ומי יתן ולא היו מטילים פירוד כי אם ביני ובין אחי ויודעי אך גם עם כל בר גרי ביתי ועבדי ואמהתי ואשתו לזר יחשבוני אך אמנה על הכל הייתי מתנחם כי הייתי מוצא להם פתחון פה זולתי מאשתי כי בה נוחם יסתר מעיני ולא אתנחם והוא כי אם גרי ביתי ואמהותי לזר תחשבוני אינו מן התימה כי הלא נכרי הייתי בעיניהם גם בזמן הצלחתי גם שלא הייתי לזר לפחות נכרי הייתי בעיניהם כי אין להם קורבה עמי וא"כ מה שנוסף עתה עד גדר זרות אין להפלא:
מלבי"ם
גרי ביתי. מי יתן שלזר תחשבוני כי אני נכרי הייתי שאני בעיניהם כנכרי שבא מארץ רחוקה שאין מכירים אותי כלל מאיזה אומה ולשון אנכי: