וּמַלְּט֥וּנִי מִיַּד־צָ֑ר וּמִיַּ֖ד עָרִיצִ֣ים תִּפְדּֽוּנִי׃
אָדער: מאַכט מיך אַנטרינען פֿון שׂונאס האַנט, און פֿון דער האַנט פֿון געװאַלטטוער זאָלט איר מיך אױסלײזן?
אלשיך
ותמלטוני מיד צר שמדכאני שכמו שהוא יתברך השחידו כדי שיניח בניו ביום הכפורים גם אתם מכחכם שחדו בעדי אותי למלטני מידו על דרך שעיר עזאזל ואם אינו שנמסרתי לשטן רק שנמסרתי ביד עונותי שהם מלאכי חבלה הנעשים מהם שהן הם המייסרים את האדם כדבר שנאמר ותמוגנו ביד עונינו ונקראים עריצים כי אין מציל מידם שהם תוכחות על עון כדין והאם אמרתי תפדוני מהם כי אולי חשבתם במה שהוריתי צערי כבוכה לפניכם היתה הכונה לומר הבו לי כו' שתמלאו חסרוני או תתקנו רעתי מהדברים שהזכרתי שעל כן התקוממתם כנגדי לומר כי ראויים צרותי אלי ולמה תעזרוני ואני אשם ברעתי:
מצודת דוד
ומלטוני. ע״י השוחד מלטו אותי מיד הצר ופדו אותי מיד העריצים וכאומר הלא אין מקום לתת שוחד ואין מחשבותי עליו ומדוע א״כ תרשיעו אותי: