לֹא־יָשׁ֣וּב ע֣וֹד לְבֵית֑וֹ וְלֹא־יַכִּירֶ֖נּוּ ע֣וֹד מְקֹמֽוֹ׃
ער װעט זיך מער ניט אומקערן אין זײַן הױז, און זײַן אָרט װעט אים מער ניט קענען.
אלשיך
ויש גדר שני שלא ישוב עוד לביתו שהגוף שהוא בית לנפש נאבד לגמרי כענין תוהה על הראשונות חס ושלום והנפש נתקנת ויש שאינו כל כך חמור רק שלא יכירנו עוד מקומו העליון שאינו שב אל מקורו העצמיי:
מצודת דוד
מקומו. אנשי מקומו לא יכירו אותו עוד כי לא ישוב אליהם וכפל הדבר במ״ש:
מנחת שי
ולא יכירנו עוד. כן הם הטעמים בספרים כ"י לא כמו שנמצא בדפוסים בכתף ימין ומיושב על מלת יכירנו: