בְּפַרְס֣וֹת סוּסָ֔יו יִרְמֹ֖ס אֶת־כָּל־חֽוּצוֹתָ֑יִךְ עַמֵּךְ֙ בַּחֶ֣רֶב יַהֲרֹ֔ג וּמַצְּב֥וֹת עֻזֵּ֖ךְ לָאָ֥רֶץ תֵּרֵֽד׃
מיט די קלױען פֿון זײַנע פֿערדװעט ער צעטרעטן אַלע דײַנע גאַסן;דײַן פֿאָלק װעט ער מיטן שװערד אױסהרגען. און דײַנע שטאַרקע זײַלשטײנערװעלן צו דער ערד נידערן.
מלבי"ם
בפרסות ומצייר כאילו בפרסות הסוסים ירמס את החוצות עד שהרצפה של החוצות תתבטל, וכ"ז דרך מליצה על קלות בכיבוש, ואז בכבשו את העיר יהרג את העם אשר בתוכה בחרב ואת המצבות העזים שהיו לשם ולתפארת יוריד לארץ:
מצודת דוד
ומצבות עוזך. המקומות הגבוהות והחזקות תרד כל אחת ותפול לארץ ולא תתחזק בהן: