אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־לְקָחָ֗ם נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בַּ֠גְלוֹתוֹ אֶת־יְכָונְיָ֨ה בֶן־יְהוֹיָקִ֧ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֛ה מִירֽוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶ֑לָה וְאֵ֛ת כָּל־חֹרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ (ס)
די װאָס נבוכַדנֶצַר דער מלך פֿון בבֿל האָט זײ ניט צוגענומען, װען ער האָט פֿאַרטריבן יכָניָה דעם זון פֿון יהוֹיָקימען, דעם מלך פֿון יהודה, פֿון ירושָלַיִם קײן בבֿל, מיט אַלע אַדללײַט פֿון יהודה און ירושָלַיִם;