וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֶֽל־יִרְמְיָ֑ה אַ֠חֲרֵי שְׁב֞וֹר חֲנַנְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ אֶת־הַמּוֹטָ֔ה מֵעַ֗ל צַוַּ֛אר יִרְמְיָ֥ה הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃
און דאָס װאָרט פֿון גאָט איז געװען צו יִרמיָהן, נאָכדעם װי חנַניָה דער נבֿיא האָט צעבראָכן דעם יאָכשטאַנג פֿון יִרמיָה הנבֿיאס האַלדז, אַזױ צו זאָגן:
מנחת שי
ויהי דבר ה' אל ירמיה. ברובא ספרי בתראי דדפוסא כתיב ירמיהו בוא"ו ברם בספרי קדמאי דוקני כתוב ירמיה בלא וא"ו ובר מן דין נשמעיה פן הוא מסרא דאמרה מן בראשית ממלכת סימן כ"ז עד כה אמר ה' אל אחאב בן קוליה סימן כ"ט ירמיה ע"כ: