הִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן־שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר קְנֵ֣ה לְךָ֗ אֶת־שָׂדִי֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֽוֹת׃
זע, חנַמאֵל דער זון פֿון שַלום דײַן פֿעטער קומט צו דיר, אַזױ צו זאָגן: קױף דיר מײַן פֿעלד װאָס אין עַנָתוֹת, װאָרום דיר געהערט דאָס אױסלײַזרעכט אָפּצוקױפֿן.