כִּ֣י אִם־הִכִּיתֶ֞ם כָּל־חֵ֤יל כַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים אִתְּכֶ֔ם וְנִ֨שְׁאֲרוּ בָ֔ם אֲנָשִׁ֖ים מְדֻקָּרִ֑ים אִ֤ישׁ בְּאָהֳלוֹ֙ יָק֔וּמוּ וְשָֽׂרְפ֛וּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בָּאֵֽשׁ׃
װאָרום אַז איר זאָלט שלאָגן דעם גאַנצן חיל פֿון די כַּשׂדים װאָס האַלטן מלחמה אױף אײַך, און עטלעכע געשטאָכענע זאָלן בלײַבן פֿון זײ, װעלן זײ אױפֿשטײן איטלעכער אין זײַן געצעלט, און װעלן פֿאַרברענען די דאָזיקע שטאָט אין פֿײַער.
מצודת דוד
כי אם הכיתם. אף אם תכו את כל הכשדים ורק ישארו בה אנשים מדוקרי חרב:
מצודת ציון
מדוקרים. ענין תחיבת חרב וחנית בגוף כמו כל הנמצא ידקר (ישעיהו י״ג:ט״ו):
מלבי"ם
כי אם, מוסיף, א. שאפילו אם הייתם מכים אותם ולא ישארו רק אנשים יחידים והם יהיו מדוקרים ונפצעים, אז המדוקרים יקומו, ב. שאיש באהלו יקומו אף שלא יכנסו לירושלים כלל רק יהיה איש באהלו רחוק מירושלים בכ"ז ישרפו את העיר באש, וכ"ז בהפלגת המליצה שאחר שה' נלחם לשרוף העיר אף פגריהם המתים ימלאו השליחות הזה ששלחם ה':