אִם־שׁ֤וֹב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וְנָטַעְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֣א אֶתּ֑וֹשׁ כִּ֤י נִחַ֙מְתִּי֙ אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לָכֶֽם׃
אױב בלײַבן װעט איר בלײַבן אין דעם דאָזיקן לאַנד װעל איך אײַך אױפֿבױען און ניט צעשטערן, און װעל אײַך אײַנפֿלאַנצן און ניט אױסרײַסן, װאָרום איך האָב חרטה אױף דעם בײז װאָס איך האָב אײַך געטאָן.
מנחת שי
כי נחמתי אל הרעה. בספר אחד כתיבת יד על הרעה ולא יתכן כי זה הוא חד מן ז' שכתוב נחמה סמוך למלת אל בלישנא כמו שנמסר במסרה גדולה שמואל ב':