כִּ֗י בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה מַסִּ֥ית אֹתְךָ֖ בָּ֑נוּ לְמַעַן֩ תֵּ֨ת אֹתָ֤נוּ בְיַֽד־הַכַּשְׂדִּים֙ לְהָמִ֣ית אֹתָ֔נוּ וּלְהַגְל֥וֹת אֹתָ֖נוּ בָּבֶֽל׃
נײַערט ברוך דער זון פֿון נֵריָהן רעדט דיך אָן אױף אונדז, כּדי אונדז איבערצוגעבן אין דער האַנט פֿון די כַּשׂדים אונדז צו טײטן, אָדער אונדז צו פֿאַרטרײַבן קײן בבֿל.
מצודת דוד
כי ברוך וכו׳. יתכן שהיה להם תגר ומריבה עם ברוך ולכן חשדוהו בזה שהוא מסית בהם את ירמיה לנבאות להם להשאר שם למען יהיו נמסרים ביד הכשדים: