שִׁמְעִ֣י הָאָ֔רֶץ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה פְּרִ֣י מַחְשְׁבוֹתָ֑ם כִּ֤י עַל־דְּבָרַי֙ לֹ֣א הִקְשִׁ֔יבוּ וְתוֹרָתִ֖י וַיִּמְאֲסוּ־בָֽהּ׃
הער, דו ערד; זע, איך ברענג אַן אומגליק אױף דעם דאָזיקן פֿאָלק, די פֿרוכט פֿון זײערע טראַכטונגען, װײַל זײ האָבן מײַנע װערטער ניט פֿאַרנומען, און מײַן תּוֹרה – זי האָבן זײ פֿאַראַכט.
Rashi
and they rejected My instruction Heb. ותורתי וימאסו בה. This follows the pattern of (Exodus 15:2) “The strength and destruction of God was my salvation (ויהי לי לישועה),” for he should have said: והיה לי לישועה. So too, here it should have said, ותורתי מאסו בה, but it is the style of Scripture to speak in this manner.