כִּ֣י אֶל־הַ֠לְּשָׁכוֹת יָבִ֨יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י הַלֵּוִ֗י אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַדָּגָן֮ הַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָר֒ וְשָׁם֙ כְּלֵ֣י הַמִּקְדָּ֔שׁ וְהַכֹּהֲנִים֙ הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֖ים וְהַמְשֹׁרְרִ֑ים וְלֹ֥א נַעֲזֹ֖ב אֶת־בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃
װאָרום די קינדער פֿון ישׂראל און די קינדער פֿון לֵוִי זאָלן ברענגען די אָפּשײדונג פֿון תּבֿואה, װײַן, און אײל, אין די קאַמערן װאָס דאָרטן זײַנען די זאַכן פֿון הײליקטום, און פֿון די כֹּהנים װאָס באַדינען, און פֿון די טױערלײַט, און פֿון די זינגערס; און מיר זאָלן ניט פֿאַרלאָזן דאָס הױז פֿון אונדזער גאָט.
מצודת דוד
ולא נעזב. למען לא נעזוב את בית ה׳ כי אם היו הכהנים רדופים לשוטט אחר התרומה היה א״כ הבית נעזב מהם ולזה גזרו להביא אליהם: