וַיֵּ֥רַֽע לִ֖י מְאֹ֑ד וָֽאַשְׁלִ֜יכָה אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֧י בֵית־טוֹבִיָּ֛ה הַח֖וּץ מִן־הַלִּשְׁכָּֽה׃
און מיך האָט זײער געערגערט, און איך האָב אַרױסגעװאָרפֿן אַלע זאַכן פֿון טוֹבֿיָהס הױז דרױסן פֿון דער קאַמער.
מלבי"ם
וירע לי מאד ואשליכה ובאשר קרובי טוביה והשרים התרעמו על נחמיה בזה, צוה אז לקרוא בתורה ולהראות להם שטוביה אסור לבוא בקהל: