כִּ֗י בְּי֛וֹם פָּקְדִ֥י פִשְׁעֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עָלָ֑יו וּפָֽקַדְתִּי֙ עַל־מִזְבְּח֣וֹת בֵּֽית־אֵ֔ל וְנִגְדְּעוּ֙ קַרְנ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָפְל֖וּ לָאָֽרֶץ׃
װאָרום אין דעם טאָג װאָס איך רעכן זיך פֿאַר די פֿאַרברעכן פֿון ישׂראל מיט אים, װעל איך זיך רעכענען פֿאַר די מזבחות פֿון בית-אֵל, און די הערנער פֿון מזבח װעלן אָפּגעהאַקט װערן, און װעלן אַנידערפֿאַלן צו דער ערד.
מצודת דוד
כי ביום פקדי. ר״ל וזהו דברי אשר ביום שאזכור פשעי ישראל עליו לשלם לו הגמול אז אשגיח על המזבחות העומדות בבית אל לכרות קרנותם ויפלו על פני הארץ:
מלבי"ם
כי ביום פקדי פשעי ישראל להענישם על עונותיהם, אז ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח, שהוא מה שהושע גדע קרנות המזבח בל יזרקו דם זבחיהם על קרנות המזבח וא"כ מוקש חטא הע"ז גרם מוקש אחר, שע"י שהושע גדע קרנות המזבח נעשה נגדו מרידה בין העם, ועי"כ.