וַיֹּ֤אמֶר אֲמַצְיָה֙ אֶל־עָמ֔וֹס חֹזֶ֕ה לֵ֥ךְ בְּרַח־לְךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וֶאֱכָל־שָׁ֣ם לֶ֔חֶם וְשָׁ֖ם תִּנָּבֵֽא׃
און אַמַציָה האָט געזאָגט צו עָמוֹסן: זעער, גײ אַנטלױף דיר קײן לאַנד יהודה, און עס דאָרטן ברױט, און דאָרטן זאָלסטו נבֿיאות זאָגן.
Rashi
go, run away to the land of Judah—for there is the sanctuary of the Holy One, blessed be He, in Whose Name you prophesy.
Rashi
and eat bread there—This is an expression of derision. He said to him, “There they will give you crumbs of bread as pay for what you prophesy.”