וַיָּ֨קָם אֲדֹנֶ֜יהָ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּפְתַּח֙ דַּלְת֣וֹת הַבַּ֔יִת וַיֵּצֵ֖א לָלֶ֣כֶת לְדַרְכּ֑וֹ וְהִנֵּ֧ה הָאִשָּׁ֣ה פִֽילַגְשׁ֗וֹ נֹפֶ֙לֶת֙ פֶּ֣תַח הַבַּ֔יִת וְיָדֶ֖יהָ עַל־הַסַּֽף׃
און איר האַר איז אױפֿגעשטאַנען אין דער פֿרי, און האָט געעפֿענט די טירן פֿון הױז, און איז אַרױס צו גײן אױףֿ זײַן װעג, ערשט די פֿרױ, זײַן קעפּסװײַב, ליגט אַנידערגעפֿאַלן אין אײַנגאַנג פֿון הױז מיט אירע הענט אױפֿן שװעל.
מצודת דוד
נפלת. רצה לומר, שוכבת בשכיבה הבאה על ידי נפילה, וידיה היו מונחות על הסף:
מצודת ציון
הסף. אף האסקופה יקרא סף, כמו המזוזות הנקראים: ׳ספים׳ (ישעיהו ו ד) וכן (מלכים א י״ד:י״ז וז) היא באה בסף הבית:
מנחת שי
ויפתח דלתות. בנביאים עם פ' אברבנאל כתוב ויפתח את דלתות וכן מצאתי בס"א כ"י ובמאיר נתיב אבל בספרים אחרים מדוייקים אין בהם מלת את ואולם בשמואל א' ג' כתיב ויפתח את דלתות בכל הספרים: