יוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃
זײ דאַרפֿן דאַנקען גאָט פֿאַר זײַן חֶסד, און פֿאַר זײַנע װוּנדער צו די מענטשנקינדער.
מלבי"ם
(טו-טז) יודו, ועי"כ מחויבים להודות שנית על הנס השני, כי שבר דלתות נחשת:
רד"ק
יודו. כשיצאו מן השבי יתנו הודאה לאל יתברך: ויספרו בלבני אדם. נפלאותיו שעשה להם, ומה הם הנפלאות כי שיבר דלתות נחושת, דרך בני אדם לתת השבויים בעיר מבצר דלתים ובריח. ובאומרו נחושת וברזל, דרך גוזמא רוצה לומר חזקים מאד, והנה אין להם תחבולה שיוכלו לברוח ולהנצל ממגדל חזק שנשבו בו והאל ית' יסבב סיבות שיצאו משם ולא ימנעם חוזק הדלתים והבריחים:
אלשיך
ואז כאשר יודו לה' חסדו כו' לא יאמרו שהוציאם מחשך וצלמות של בית כלא