שָֽׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי עֵדֹתֶ֑יךָ וָאֹהֲבֵ֥ם מְאֹֽד׃
מײַן זעל האָט געהיט דײַנע אָנזאָגן, און איך האָב זײ ליב זײער.
אבן עזרא
שמרה - הזכיר המצות כאשר פירשתי. גם הזכיר העדות לבדם והפקודים והעדות יחדיו.
מלבי"ם
(עדות) שמרה נפשי עדותיך, ספורי התורה המעידים על השגחה ושכר ועונש שמרה נפשי ואהבם מאד, ועי"כ (פקודים) שמרתי פקודיך ועדותיך היינו המצות שנקראים פקודים שמעוררים הזכרון אל עדותך, כמו השבת והמועדים שהם לזכרון על עדות החידוש והנפלאות, כי אני רואה שכל דרכי נגדך, ואתה משגיח על כל דרכי בהשגחה פרטית: