כִּ֤י שָׁ֨ם שְֽׁאֵל֪וּנוּ שׁוֹבֵ֡ינוּ דִּבְרֵי־שִׁ֭יר וְתוֹלָלֵ֣ינוּ שִׂמְחָ֑ה שִׁ֥ירוּ לָ֝֗נוּ מִשִּׁ֥יר צִיּֽוֹן׃
װאָרום דאָרטן האָבן אונדזערע פֿאַנגערפֿאַרלאַנגט פֿון אונדז װערטער פֿון געזאַנג, און אונדזערע פּײַניקער, פֿרײלעכקײט:זינגט אונדז פֿון דעם געזאַנג פֿון צִיון.
Rashi
and our tormentors mirth Heb. ותוללינו, kinds of musical instruments that they hang up. This is how Menachem interpreted it (p. 184): וְתוֹלָלֵינוּ שמחה, and our musical instruments of joy. וְתוֹלָלֵינוּ can also be interpreted as: our enemies who would scorn and mock and joke with us, an expression of (102: 9): “those who scorn me (מהוללי) swear by me.”