וַֽיַּעְזְרֵ֥ם יְהוָ֗ה וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם יְפַלְּטֵ֣ם מֵ֭רְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵ֑ם כִּי־חָ֥סוּ בֽוֹ׃
און גאָט שטײט זײ בײַ, און מאַכט זײ אַנטרינען, ער מאַכט זײ אַנטרינען פֿון די רשָעים, און העלפֿט זײ, װײַל זײ האָבן זיך געשיצט אין אים.
מלבי"ם
ויעזרם ה' ויפלטם מרעת הזמן, וגם יפלטם מרשעים ויושיעם שלא יוכלו להרע להם, וזה מפני שחסו בו:
מאירי
והשם יעזרם ויפלטם מרשעים כי חסו בו. זהו ענין המזמור הוא סובב על כוונה שלא יתפתה האדם בהצלחת רשע כי אחריתו לרע והוא שהרבה פעמים תפסק הצלחתו בעולם הזה אם לא יחלה לו איזה זכות ולסוף אחריתו נכרתה. והצדיק אם הוא לפעמים מתגלגל באש הצרות ה׳ יסעדנו על ערש דוי ויסמכהו בכדי שיוכל לאכול ובאחריתו אחר כבודו יקחהו.