וָאֱהִ֗י כְּ֭אִישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹא־שֹׁמֵ֑עַ וְאֵ֥ין בְּ֝פִ֗יו תּוֹכָחֽוֹת׃
יאָ, איך בין װי אַ מענטש װאָס הערט ניט, און אין זײַן מױל זײַנען קײן טענות ניטאָ.
מלבי"ם
ואהי, ובאמת לא הייתי כחרש כי שמעתי הכל, רק עשיתי א"ע כאיש אשר לא שומע, וכן עמ"ש וכאלם לא יפתח פיו, אמר שלא הייתי אלם, ויכלתי לדבר, רק עשיתי א"ע כאיש אשר אין בפיו תוכחות, ומפרש הטעם שעשיתי את עצמי כאיש אשר לא שומע ולא יראתי מן המוקש שרוצים להמיתני:
מאירי
וכפל הענין באמרו ואהי כאיש אשר לא שומע ואין בפיו תוכחות ר״ל טענות להשיב להם מלשון לכו נא ונוכחה (ישעי׳ א יח).