ייִדישער מחשבֿה אויף ירמיהו 18:11

וְעַתָּ֡ה אֱמָר־נָ֣א אֶל־אִישׁ־יְהוּדָה֩ וְעַל־יוֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤ר עֲלֵיכֶם֙ רָעָ֔ה וְחֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם מַֽחֲשָׁבָ֑ה שׁ֣וּבוּ נָ֗א אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וְהֵיטִ֥יבוּ דַרְכֵיכֶ֖ם וּמַעַלְלֵיכֶֽם׃

און אַצונד זאָג אַקאָרשט צו די מענער פֿון יהודה, און צו די באַװױנער פֿון ירושָלַיִם, אַזױ צו זאָגן: אַזױ האָט גאָט געזאָגט: זעט, איך באַשאַף אױף אײַך אַן אומגליק, און גראַכט אױף אײַך אַ טראַכטונג; קערט אײַך אום פֿאָרט איטלעכער פֿון זײַן שלעכטן װעג, און בעסערט אײַערע װעגן און אײַערע מעשׂים.

גן נעול

"הנה אנכי יוצר עליכם רעה, וחושב עליכם מחשבה. שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם" (ירמיה יח, יא). פירוש. לפי שהשמיע השם ב"ה דברו לנביא בבית יוצר-החֶרֶשׂ כמו שכתוב בפרשה, והראהו מלאכת היוצר על האבנים, שהיה [נשחת] הכלי שעשה תחת ידו, ושם יעשה מן החמר כלי אחֵר כאשר ישר בעיניו. ואמר לו בנבואה "הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל" (יח, ה), כלומר כמו שהיוצר עושה כלים מכלים שונים, הכל כפי שיסבול החמר, וכפי דרכי חכמת היוצר כן בני אדם ביד ה' כי נוהג עמהם כפי הכנתם, והכל בחכמה. אם הם בעלי דרכים ומעללים טובים [ימשול] החכמה העליונה להטיב עמהם. ואם הם רעים, משורת החכמה להרע עמהם. ולכן אעפ"י שעד הנה היו בטובה, הנה כאשר הרבו לפשוע תחול עליהם הרעה, כפי הכנתם. ועל זה אמר "הנה אנכי יוצר עליכם רעה" (יח, יא), וזה דוגמא למשל היוצר שהזכיר. וכמו שהיוצר משַׁנה החמר מכלי אל כלי, כן הדוגמא בישראל אם ישובו מאולתם, תשתנה עליהם ארחות החכמה העליונה מרעה לטובה. ועל זה אמר "וחושב עליכם מחשבה", כלומר אני משגיח עליכם בארחות חכמתי. והרשות בידכם אם תשמעו אלי תהיה מחשבתי עליכם לטובה, ואם לא תשמעו להיפך. על כן אמר "שובו נא איש מדרכו הרעה" וגו' כדרך שאמר בתורה "ובחרת בחיים" (דברים ל, יט). ומבואר הדבר שנאמרה הנבואה על תנאי, ומטעם זה נזכר לשון "מחשבה".
פֿרעגט אַ רבֿBookmarkShareCopy

גן נעול

"וחשב עליכם מחשבה" (ירמיה יח, יא). פירוש. הודיע הנביא כי נבוכדנצר חשב מחשבה רעה להשמיד ולהרוג יושבי קדר וממלכות חצור, אחר שיכבשם במלחמה, כי הוא מלך רשע ואכזר "להרוג גוים ולא יחמול" (חבקוק א, יז) כמו שבארנו למעלה. ובעבור היותו מסכים ברעה בטבע מחשבת יצר לבבו הרע על כן נזכר בלשון "מחשבה". ואולי יחשבו יושבי קדר וחצור כי לא יצליח נבוכדנצר ויערוך מלחמה בבלי דעת, ושהם יחזקו [נגדו] בעבור כי יקחו עצה בהשכל ודעת במלחמתם וכדרך "עצה וגבורה למלחמה"1מלכים-ב יח, כ שבארנוהו למעלה. ואין כן נבוכדנצר שאיננו רק חושב רעה, לכן הקדים "כי יעץ עליכם נבוכדנצר עצה",2על פי ירמיה מט, ל כלומר דעו כי להעריך מלחמה אִתְּכֶם הוא יועץ גדול מכם, ועושה עניניו בהשכל ובטוב-טעם ולא תוכלו לו. ומטעם זה נוספה מלת "עצה" להורות שהסכמתו טובה להצלחה. ובארנוהו למעלה. ואולם כאשר תהיו נצוחים לא יחמול עליכם כי הוא חושב עליכם מחשבה רעה להשמידכם, ולכן צִוָם שימלטו על נפשם ואמר "נוסו נודו מאד" (ירמיה מט, ל).
פֿרעגט אַ רבֿBookmarkShareCopy