וַֽיְהִי֙ בַּשָּׁנָ֣ה הָרְבִיעִ֔ת לִיהוֹיָקִ֥ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָ֞ה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
און עס איז געװען אין פֿריטן יאָר פֿון יהוֹיָקים דעם זון פֿון יֹאשִיָהון, דעם מלך פֿון יהודה, איז געװען דאָס דאָזיקע װאָרט צו יִרמיָהון פֿון גאָט, אַזױ צו זאָגן:
מעשה רוקח
ובזה יבוארו הפסוקים בירמיה סימן ל"ו שהיה הדיבור מאת ה' לירמיה (ירמיהו לו, א-יח) "קח לך מגילת ספר וכתבת אליה את כל הדברים אשר דברתי אליך על ישראל ועל יהודה וגומר ויקרא ירמיה את ברוך בן נריה ויכתוב ברוך מפי ירמיהו וגו' ויצוה ירמיה את ברוך לאמר אני עצור לא אוכל לבא בית ה' ובאתה אתה וקראת במגלה אשר כתבת מפי וגו' עד ואת ברוך שאלו לומר הגד נא לנו איך כתבת את כל הדברים אלה מפיו ויאמר אליהם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו".