וְחֻמְטָ֗ה וְקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן וְצִיעֹ֑ר עָרִ֥ים תֵּ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ (ס)
און חומטָה, און קִריַת-אַרבע – דאָס איז חֶבֿרוֹן – און ציער. נײַן שטעט מיט זײערע דערפֿער.
פירוש מהרז״ו
בתחלה ליהודה. כמ"ש ביהושע ט"ו נ"ד שחושב שם חברון בנחלת יהודה ואח"כ לכלב כמ"ש שם י"ד י"ג ואח"כ ללוים כמ"ש שם ויתנו בני ישראל ללוים וגו' ושם בפסוק י"א י"ב י"ג מבואר שחברון נתנה לכהנים: