אַל־יָנ֣וּס הַקַּ֔ל וְאַל־יִמָּלֵ֖ט הַגִּבּ֑וֹר צָפ֙וֹנָה֙ עַל־יַ֣ד נְהַר־פְּרָ֔ת כָּשְׁל֖וּ וְנָפָֽלוּ׃
דער פֿלינקער קען ניט אַנטלױפֿן, און דער גיבור קען ניט אַנטרונען װערן; אין צפֿון בײַם ברעג פֿון טײַך פּרָת װערן זײ געשטרױכלט און פֿאַלן.
שד"ל
ואת עמו: ההולכים רַגְלִי, ולא אכחיש שהיו שם ג"כ מרכבות, שהרי כתוב ויסר את אופן מרכבותיו (למטה כ"ה), אבל ל' אסירה נופל על הבהמה, כמו אסרו הסוסים (ירמיה מ"ו ו'), ואסרתם את הפרות בעגלה (ש"א ו' ו'), כי אם הסוס אסור והחמור אסור (מ"ב ז' ד'), ואין לטעון מן ויאסר יוסף מרכבתו (ברא' מ"ו כ"ט) כי אמנם גם מרכבה נאמר על הסוסים, ובפרט על ארבעה סוסים, ככתוב ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה (מ"א י' כ"ט) ואח"כ קראו לכלי מושב שהסוסים מושכים רכב ומרכבה, כמו רכב ברזל, גם כי לא הרי מושב כהרי מרכב, ולא יצדק ל' רכיבה על הישיבה במרכבה, אלא על הרכיבה ע"ג בהמה, ורק דרך השאלה קראו לכלי שיושבים בו מרכבה ורכב.