עַל־אֱ֭לֹהִים יִשְׁעִ֣י וּכְבוֹדִ֑י צוּר־עֻזִּ֥י מַ֝חְסִ֗י בֵּֽאלֹהִֽים׃
בײַ גאָט איז מײַן הילף און מײַן כּבֿוד;דער פֿעלדז פֿון מײַן שטאַרקײט, מײַן באַשיצונג איז אין גאָט.
מלבי"ם באור המילות
זרוע. הוא פרק העליון של היד ומציין תמיד תנועה הראשיית, כמ"ש ישעיה (נ"א ט' ס"ב ח') ובכ"מ:
מלבי"ם
אם לא כי צורם מכרם. צור יורה על חוזק הדבר כמ"ש (תהלים לא ג) היה לי לצור מעוז (שם סב ח) צור עוזי מחסי באלהים, ומכירה ענינו שנותן דבר ומקבל מחירו דבר אחר ואז ביד כל אחד לעשות במה שבידו כרצונו, והנה מה שבאו ישראל לידי הגוים, מצד ישראל היו בגדר מכירה שע"י הגלות יתכפר עונם, אבל מצד ה' שנתנם בגולה ולא קבל עבורם מאומה כמ"ש (ישעיהו נ׳:א׳) או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו אינו בגדר מכירה וכן מצד הגוים אחרי שלא נתנו בעדם מאומה ג"כ אינו בגדר קניה רק בדרך פקדון, וכה יתפרש, כי צורם. מצד שהוא מעוז ישראל ורוצה בטובתם: