גַּם־אֲנִ֤י ׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֮ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י אֲזַמְּרָ֣ה לְךָ֣ בְכִנּ֑וֹר קְ֝ד֗וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
דרומעך װעל איך דיך לױבן אױף אַ גיטאַר, –דײַן געטרײַשאַפֿט, מײַן גאָט;איך װעל שפּילן צו דיר אױף אַ האַרף, דו הײליקער פֿון ישׂראל.
מחברת מנחם
השני, בנבל עשור (תהלים לג, ב), כנור נעים עם נבל (שם פא, ג), המית נבליך (ישעיהו יד, יא), אודך בכלי נבל (תהלים עא, כב), ועד כל כלי הנבלים (ישעיהו כב, כד), כלי זמר הם.
מחברת מנחם
הרביעי, אודך בכלי נבל (תהלים עא, כב), אודה יי' בכל לבי (שם ט ב), ומשירי אהודנו (שם כח, ז), טוב להודות ליי' (שם צב, ב), ויודו שמים פלאך (שם פט, ו), ענין שבח ותהלה המה.
מחברת מנחם
הרביעי, זמירות היו לי חקיך (תהלים קיט, נד), מזמור לדוד (שם ג, א), אזמרה לך בכנור (שם עא, כב), זמרו למלכנו זמרו (שם מז, ז), זמריא תרעיא (עזרא ז, כד), לשון נגינות המה. והנם שולחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח, יז), דבר [נו"ול ענין] דופי וקלון הוא, לפרוש השוה ריח מקטרתם וכעס קרבנם וניחוחם, למלאכת תופי נקבים, ואחוריהם אל היכל יי' (שם ח, טז) יורה על הענין.