וַיִּ֣בֶז בְּעֵינָ֗יו לִשְׁלֹ֤ח יָד֙ בְּמָרְדֳּכַ֣י לְבַדּ֔וֹ כִּֽי־הִגִּ֥ידוּ ל֖וֹ אֶת־עַ֣ם מָרְדֳּכָ֑י וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכָל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ עַ֥ם מָרְדֳּכָֽי׃
און ער האָט פֿאַראַכט אין זײַנע אױגן אױסצושטרעקן אַ האַנט אױף מרדכין אַלײן; װאָרום מע האָט אים געזאָגט דאָס פאָלק פֿון מרדכין; נאָר הָמָן האָט געזוכט צו פֿאַרטיליקן אַלע ייִדן װאָס אין גאַנצן קיניגרײַך פֿון אַחַשוֵרוֹשן, דאָס פאָלק פֿון מרדכין.
Megillah
“But it seemed contemptible in his eyes to lay hands on Mordecai alone” (Esther 3:6). At first he [wanted to lay hands] “on Mordecai alone,” then at “the people of Mordecai” — and who are these? The Rabbis; and finally at “all the Jews.”