בְּיַד֙ אֶלְעָשָׂ֣ה בֶן־שָׁפָ֔ן וּגְמַרְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּ֑ה אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֜ח צִדְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה אֶל־נְבוּכַדְנֶאצַּ֛ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל בָּבֶ֥לָה לֵאמֹֽר׃ (ס)
דורך דער האַנט פֿון אֶלעָשָׂה דעם זון פֿון שָפָֿנען, און גמַריָה דעם זון פֿון חִלקִיָהן, װאָס צִדקִיָה דער מלך פֿון יהודה האָט געשיקט צו נבוכַדנֶצַר דעם מלך פֿון בבֿל קײן בבֿל – אַזױ צו זאָגן:
סנהדרין
(ירמיהו לט, ג) ויבאו כל [שרי] מלך בבל (ויבאו) [וישבו] בשער התוך א"ר יוחנן משום רשב"י מקום שמחתכין בו הלכות אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי באתרא דמריה תלא ליה זייניה תמן קולבא רעיא קולתיה תלא