וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ אֶל־בְּנ֣וֹת עַמְּךָ֔ הַמִּֽתְנַבְּא֖וֹת מִֽלִּבְּהֶ֑ן וְהִנָּבֵ֖א עֲלֵיהֶֽן׃
און דו מענטשנקינד, טו דײַן פּניםצו די טעכטער פֿון דײַן פֿאָלקװאָס זאָגן נבֿיאות פֿון זײער אײגענעם האַרצן, און זאָג נבֿיאות אױף זײ,
תרגום יונתן
וְאַתְּ בַּר אָדָם קַבֵּיל נְבוּאָה עַל בְּנַת עַמָךְ דְמִתְנַבָּן כִּרְעוּת לִבְּהוֹן וְאִתְנַבֵּי עֲלֵיהֶן: