כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ לְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וּלְיֽוֹשְׁבֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם הֲל֨וֹא תִקְח֥וּ מוּסָ֛ר לִשְׁמֹ֥עַ אֶל־דְּבָרַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃
אַזױ האָט געזאָגט ה׳ פֿון צבָאומת, דער גאָט פֿון ישׂראל: גײ, און זאָלסט זאָגן צו די מענער פֿון יהודײַה, און צו די באַװױנער פֿון ירושָלַיִם: װילט איר ניט אַ מוסר אַראָפּנעמען צוצוהערן צו מײַנע װערטער? זאָגט גאָט.
תרגום יונתן
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל אֱזֵיל וְתֵימַר לֶאֱנַשׁ יְהוּדָה וּלְיַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם הֲלָא תְקַבְּלוּן אוּלְפַן לְקַבָּלָא לְפִתְגָמַי אֲמַר יְיָ: