מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף וגורנך [וּגְרוֹנֵ֖ךְ] מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃
你要約束你的腳，免得赤足而行；約束你的喉嚨，免得口渴難耐。你卻說：「沒有指望了！不，我愛上了外人，我必追隨他們。」
Rashi
words of futility which have no substance, like (Jer. 2:25), “but you said. I despair (נואש).” I am not concerned with the words of the prophets.