הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֙הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה בשנת [בַּשָּׁנָה֙] הָעֲשִׂרִ֔ית לְצִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֧יא הַשָּׁנָ֛ה שְׁמֹנֶֽה־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃
猶大王西底家第十年，就是尼布甲尼撒第十八年，永恆者的話臨到耶利米。
מנחת שי
הממותים. המומתים קרי ובמקצת ספרי' הכתיב בשני תוין. אמנם ברוב ספרים כ"י מדוייקים ודפוסים ישנים בתי"ו א' בלבד וכן ברד"ק כאן ובפי' רש"י ד"ה ב' כ"ב והוא חד מן מלין דכתיבין מוקדם מאוחר וסימן במסרה רבתי אות וא"ו. ברם צריך להתישב בדבר שמצאתי במלכי' א' י"ט מסרה מן ז' מלין דכתיבין תי"ו ולא קרינן. ומילין אלין אינון מתלתא גווני תרי מינייהו כתיבין תי"ו וקריין דל"ת וסימן ובאנו אליו באחת המקמות (ש"ב י'ז) באחד קרי וחבריה ויבא וישב תחת רתם אחת (מלכים א' י"ט) אחד קרי ותרתי אחריני כתיבין תי"ו וקריין ה"א בשנת הרביעית (ירמיה כ"ח) בשנת העשירית (ירמיה ל"ב) תרוויהו בשנה ק' ותלתא כתיבן תי"ו ואל קריין כלל וסימן ארבעת כנפות (יחזקאל י"ז) ארבע קרי. עפר התפלשתי (מיכה א') התפלשי קרי. הממותתים. המומתים ק'. והמסרה בחד שמא כללינהו זאת אומרת שתיבה זו כתובה בשני תוי"ו וצריך עיון. ובסוף קהלת איכא נמי מסרה אחריתי חילופא דדא מן י"א מלין דקריין תי"ו וצריך עיון. ובסוף קהלת איכא נמי מסרה אחריתי חילופא דדא מן י"א מלין דקריין תי"ו ולא כתבן דאית בהון מכמה אנפי. ובמסר' גדולה כתיב שם ואני המאסף קשיא לי טובא וכו' ולידין לא קשיא לן כלל דאורחיה הוא כדחזינן הכא: