Chasidut zu Mischlej 14:13
גַּם־בִּשְׂח֥וֹק יִכְאַב־לֵ֑ב וְאַחֲרִיתָ֖הּ שִׂמְחָ֣ה תוּגָֽה׃
Sogar im Lachen schmerzt das Herz; Und das Ende der Freude ist Schwere.
ליקוטי הלכות
נִמְצָא שֶׁעִקַּר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִוא מַה שֶּׁהַשִּמְחָה הִיא בַּגָּלוּת וְעַל-כֵּן עַכְשָׁיו בַּגָּלוּת שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הִוא שֶׁהַשִּמְחָה נָפְלָה לְמַטָּה בַּגָּלוּת וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַשִּמְחָה שֶׁל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהָרְשָׁעִים הַהוֹלְכִים בִּשְׁרִירוּת לִבָּם אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הֵם רְחוֹקִים מִשִּמְחָה אֲמִתִּית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יז), יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ כִּי כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְכוּ', כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא נִקְרֵאת יָגוֹן וַאֲנָחָה כַּיָּדוּעַ, אַךְ כָּל הַשִּמְחָה שֶׁיֵּשׁ אֶצְלָם נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עַכְשָׁיו בַּגָּלוּת וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ נִיצוֹצֵי הַשִּמְחָה שֶׁנָּפַל אֶצְלָם בַּגָּלוּת וּמִשָּׁם כָּל שִׂמְחָתָם לְפִי שָׁעָה וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, וּלְשִׂמְחָה מַה-זֹּה עֹשָׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ב) לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה-זֹּה עֹשָׂה לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, לְשׁוֹן מְעֻרְבָּב, הַיְנוּ שֶׁכָּל הַשִּמְחָה שֶׁאֵינָהּ לַשָּׁמַיִם הִיא נִמְשֶׁכֶת רַק מִתַּעֲרוֹבוֹת נִיצוֹצֵי הַשִּמְחָה שֶׁנָּפְלָה עַל-יְדֵי גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וְנִתְעָרְבָה בֵּינֵיהֶם וְהֵם מְהַפְּכִים וּמְמִירִים רַע בְּטוֹב וְלוֹקְחִים הַשִּמְחָה שֶׁבָּאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן מְאֹד וּשְׂמֵחִים עִמָּהּ בְּדִבְרֵי תַּאֲוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הֵם יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמָרִים מִמָּוֶת וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי וּלְשִׂמְחָה כָּזֹאת מַה זֹּה עֹשָׂה כִּי אַחֲרִיתָהּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יד) וְאַחֲרִית שִׂמְחָה תוּגָה וְעַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁיו הַשִּמְחָה בַּגָּלוּת הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּמִלִּין דְּעָלְמָא שֶׁהֵם מִלִּין דִּשְׁטוּתָא עַל-כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא לְשִׂמְחָה לִשְׂמֹחַ בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ בְּמַה שֶּׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִּי גּוֹי אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לְשִׂמְחָה כִּי אִם עַל-יְדֵי מִילֵי דִּשְׁטוּתָא דַּיְקָא, כִּי לְשָׁם נָפְלָה הַשִּמְחָה מֵחֲמַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כְּשֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל-יְדֵי מִילֵי דִּשְׁטוּתָא אֲזַי נַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּן גָּדוֹל בְּחִינַת עֲלִיַּת נִיצוֹצֵי הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּתָהּ כִּי מַעֲלֶה נִיצוֹצֵי הַשִּמְחָה מִן הַגָּלוּת מֵאַחַר שֶׁהוּא בָּא לְשִׂמְחָה עַל-יְדֵי מִילֵי דִּשְׁטוּתָא אֵלּוּ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁאִישׁ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּשִׂמְחָה, תֵּכֶף חָזְרָה וְעָלְתָה הַשִּמְחָה לִמְקוֹמָהּ וְשָׁרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַשִּמְחָה הָאֲמִתִּית, כִּי יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם לִשְׂמֹחַ כָּל יְמֵיהֶם בְּכָל מִינֵי שִׂמְחָה בְּלִי קֵץ וְסוֹף מֵאַחַר שֶׁזָּכִינוּ לְהַאֲמִין בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְכוּ', כִּי מְקוֹר נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת שִׂמְחָה שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מו), הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם חֵלֶק מֵהַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא הַשִּמְחָה כַּנַּ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy