Kommentar zu Dewarim 1:9

לא אוכל לבדי שאת אתכם. כי עיקר חלק מרע"ה היה קבלת התורה, וארץ ישראל היה חלק יהושע, וכאשר נאמר רב לכם שבת וכו' פנו לכם, היינו התחלות כניסת א"י אז נחלש דעתו.

ואומר אלכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי וכו' הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים. כאשר היו קרובים לכנוס לא"י והרגיש מרע"ה כי רצון הש"י הוא שע"י יהושוע יכנסו לארץ, והוא היה רוצה שיתפללו ישראל לה' שאינם רוצים במנהיג אחר, וזה שרמז להם במאמרו לא אוכל לבדי וכו' אף שמצינו שאח"כ בקש מה' שהוא יכניסם, ואומר להם כדי שיבינו שהוא צריך לתפלתם כעת, וזה הפסוק הוא פסוק תשיעי מהתחלת הסדרה ובכל מקום בפסוק התשיעי נמצא עומק שלא כפי פשוטו, וכמו שמבואר בפ' בלק [ד"ה ויאמר בלעם], והם לא הבינו ואמרו טוב הדבר, וע"כ אמר אח"כ ואקח מאתכם אנשים חכמים וידועים וכו' ואמרו חז"ל (נדרים כ':) מה שלא הוזכר נבונים כי נבונים לא מצא וז"ש ונבונים לא מצאתי רומז כי לא מצא מי שיבין כוונתו, כי באם הבנתם את כוונתי והתפללתם אולי הייתם מועילים בתפלתכם.

ואמר אלכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם ה' אלקיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב ה' אלהי אבותיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים כו' הבו לכם אנשים כו' ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר כו' ופרש"י ז"ל שבזה הי' מוכיחם שהי' להם להשיב ממי נאה ללמוד ממך או מתלמידך לא ממך שנצעערת עלי' ויש לדקדק שלפי המשמעות הי' יכולת בידו של משה לשאת אותם אלא שלא היו רוצים ללמוד ממנו והאיך אמר לא אוכל לבדי שאת אתכם ובאמת הי' ביכולתו לשאת אותם ב' שאמר והרבה אתכם פירש"י הגדיל והרים אתכם על דייניכם נטל את העונש מכם ונתנו על הדיינים הלא זה שייך לומר על דייני פחות ערך ממשה שהיא באפשר שיטען את הדין ח"ו אבל משה שלמד מפי הגבורה בוודאי לא הי' טועה בדין אין שייך כלל לומר שהרים אותם למעלה ממנו ג' על והנכם היום ככוכבי השמים לרוב פירש"י כחמה וכלבנה והלא אינם אלא שנים ונראה בזה עפ"י מה דאמרינן הארון נושא את נושאיו דהנה שמעתי מפי הרב הקדוש בוצינא קדישא מו"ה מנחם מענדיל זצוק"ל והאופנים ינשאו לעומתם דהנה האיש אשר הולך ומחזיר ומסבב איך לעבוד הש"י ואינו יכול להשיג אותה ויש לו מסכים ומבדילים ואינו יכול ללמוד ולהתפלל כראוי ולבו מתמרמר עליו והולך בהכנעה ובמרירות לבו אל איזה צדיק אולי ימצא משם מרגוע לנפשו ויהי' לו תועלת אצל הצדיק בעבודת ה' אז גורם להצדיק גם כן הכנעה כי כשהצדיק רואה איך הוא משים כל מגמתו שיוכל לעבוד להש' ית ורואה הכנעה שלו אז נראה לצדיק שהוא טוב יותר ממנו ועי"ז הצדיק מתנשא בעבדות ה' ועבדותו אז גבוה מעל גבוה ואז יוכל הצדיק להנשא את ראש האיש ההוא בעבדות ה' ונמצא מגיע לשניהם תועלת גדול וזהו ארון. הוא הצדיק שהוא מלא תורה ונמשל לארון הוא נושא את נושאיו פי' הוא מנשא את ראש האנשים הבאים אליו בהכנעה שהיו גורמים בזה גם להצדיק נשיאת ראש בעבדות ה' וכן הוא בזוה"ק שאו שערים ראשיכם פי' העולמות התחתונים ישאו את העולמות העליונים שהם ראשים עליהם וזהו פי' הפסוק ואופנים ינשאו לעומת השרפים פי' אותם שהם בבחינת אופן שהם מחזרים ומסבבים אחר עבדות ה' ינשאו לעומת שרפים פי' שגורמים נשיאת ראש לצדיקים גדולים שהם בבחינת שרפים מה שאין כן אם האדם אינו מחזיר אחר עבדות ה' ואינו הולך לצדיק בהכנעה שיגיע לי אצל הצדיק איזה תועלת בעבדות ה' ונראה לו שהוא עובד הש"י כראוי והולך לצדיק בלתי הכנעה שמדומה לו שאין צריך לטובתו אז אינו גורם להצדיק נשיאת ראש בעבדות ה' וגם לאיש ההוא אינו מגיע שום תועלת מפני שהאיש ההוא אינו בבחי' אופן לכן לא יגיע ממנו נשיאת ראש להצדיק וממילא אין לאיש ההוא תועלת אצל הצדיק מחמת שהוא מחזיק עצמו ג"כ לצדיק ואי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד כחמה ולבנה שהם היו ראשונים שאמרו שאי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד ונבוא לביאר הפסוקים ואומר אליכם בעת ההיא לא אוכל לבדי שאת אתכם פי' שאינו יכול לנשא אתכם לעבדות ה' מחמת מה אמר הכתוב ה' אלהיכם הרבה אתכם הגדיל אתכם על דייניכם פי' שאין אתם באים אצלי בהכנעה רק שאתם בעיניכם צדיקים יותר מרבותיכם ואי אפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד והנכם היום ככוכבי השמים כחמה וכלבנה שהם אמרו אי אפשר לשני מלכים כנ"ל לכן צריכים אתם לתפוס מדות הכנעה כלבנה שמעיטה את עצמה לכן ישראל מונין ללבנה. ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם פי' יוסיף עליכם מדות הכנעה "ככם פי' נוטריקין "ככבוד "מלכותו היינו לבנה שרומזת למלכות שמים ואז הבו לכם אנשים חכמים פי' אם תתפסו מדות הכנעה אפי' צדיקים שהם פחותים הרבה ממשה רבינו ינשאו אתכם לעבדות ה'.