Kommentar zu Dewarim 18:15

נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך וגו׳. ככל אשר שאלת וגו׳. יש לעיין מהו נביא יקים לך ככל אשר שאלת בחורב. שלא מצינו ששאלו נביאים בחורב. ועוד מהו ככל היל״ל כאשר שאלת. ועוד מהו היטיבו כל אשר דברו ובכאן אשר דברו. ויש לפרש שישראל שאלו שלא ישמעו הם קול ה׳ שלא ימותו. אמנם קבלו עליהם משה לנביא. וכיון שקבלו עליהם נבואתו של משה מסתמא קבלו עליהם נבואתן של שאר נביאים שהם מוחזקים נביאי אמת. ולזה אמר ככל אשר שאלת. ולא אמר כאשר שאלת שאלו אמר כאשר שאלת משמע שפירשו שאלתן בפירוש ואמרו שקבלו שאר נביאים. אבל משמע ככל אשר שאלת. כלומר כמו כלל הדברים אשר שאלת שמכלל דבריהם יובן שנתרצו בנבואת שאר נביאים ושאלו אותה כמו שפירשנו. ועוד י״ל דמדכתב לא אוסיף עוד משמע לעולם. וזה א״א אם לא ע״י נביאים. וכי לאחר שימות משה לא יצום ה׳ בשום ענין. ואפשר עוד לפרש ככל אשר שאלת שבפרשה הזאת לא כתב כי אם מה ששאלו ואמרו לא אוסיף לשמוע וגו׳ אבל מה שאמרו קרב אתה ושמע. ואת תדבר אלינו וגו׳. לא נכתב כאן. ולזה הוצרך לרמוז עליו ולומר ככל אשר שאלת ואמרת לא אוסיף ואמרת ג״כ קרב אתה ושמע וגו׳. אלא שקצר כאן ולא כתב הכל. ומ״ש היטיבו אשר דברו. פי׳ שמה שאמרו לא אוסיף עוד לשמוע הוא דבר שאינו כהוגן שמשמע שאינם רוצין עוד בדבר ה׳. אבל כשחזרו ואמרו קרב אתה ושמע וגו׳ ואת תדבר אלינו תקנו מה שדברו ויהיה היטיבו כמו בהיטיבו את הנרות שהוא לשון תיקון. וכן מצינו רז״ל חולקין י״א היטיבו בהטבת הנרות. וי״א בהטבת הקטרת. ומ״ש בפ׳ ואתחנן כל אשר דברו י״ל ששם אמרו שני דברים קשים. הא׳ ועתה למה נמות וגו׳ אם יוספים אנחנו וגו׳. והב׳ ושמענו ועשינו. והנה יראה כאלו חזרו מדבריהם שאמרו תחלה נעשה קודם לנשמע ועתה הם מתנין ואומרין ושמענו תחלה ועשינו. ולז״א כל אשר דברו לכלול אף מ״ש ושמענו ועשינו שדבר טוב הוא וכהוגן דברו. ועוד יש לפ׳ היטיבו כל אשר דברו שתיקנו דבריהם שאמרו תחלה אם יוספים וגו׳. וחזרו ואמרו קרב אתה וגו׳. כמו שפירשנו. וכן מ״ש תחלה נעשה ונשמע שזה הדבר הוא תנאי גדול שקבלו עליהם להפלגת אהבת המקום. ועתה תקנו דבריהם ואמרו ושמענו ועשינו. ויהיה היטיבו בענין זה כמילי דבדיחותא. כלומר עתה התחכמו לתקן דבריהם. והראשון נכון (הרס״ו זללה״ה):

מקרבך מאחיך כמני. כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ, יקים לך תַּחְתַּי, וְכֵן מִנָּבִיא לְנָבִיא:

נביא מקרבך מאחיך כמני טעם מקרבך לרמוז שאין נבואה אלא בארץ ישראל ולכך יאמר בה הכתוב (ישעיהו כב א) משא גיא חזיון וכמו שהזכירו רבותינו (מכילתא ריש בא) וכן טעם מאחיך כי השם נתן לך מעלה על כל העמים ולא יתן רוחו רק עליכם כמוני שאני מקרב אחיך יקים לך תחתי וכן מנביא לנביא לשון רש"י (רש"י על דברים י״ח:ט״ו) ואמר רבי אברהם (אבן עזרא על דברים י״ח:ט״ו) כמוני שאני נביא השם לא מעונן וקוסם ויתכן שיהיה מקרבך לומר שתוכל לבטוח בדבריו שהוא מאחיך מקרבך וכן על דעתי כמוני שיהיה נאמן לנביא לה' ותאמין בו כאשר אתה מאמין בי ועוד אבאר זה: